tag:blogger.com,1999:blog-34885862011-12-15T04:54:43.334+02:00לא מיסחרי.Moshenoreply@blogger.comBlogger711100tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-88797790874133271112011-10-20T23:51:00.000+03:002011-10-20T23:51:48.222+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">פעם שאל אותי איזה רב, אחד שמחזיר אנשים בתשובה,<br />שאלה די פשוטה, אבל לא הייתה לי תשובה.<br />הוא שאל - (במיבטא תימני מתחכם) - 'מה המטרה שלך בחיים?' והוסיף 'יש לך בכלל מטרה?!',<br />'הפרה נותנת חלב, הדבורה מייצרת דבש, הכבשה מספקת צמר, העצים צל ואתה מה? אין לך שום מטרה?? אוי אוי אוי!!!'<br /><br />אז ישבתי וחשבתי, ועם הזמן שכחתי, אבל לא מזמן ניזכרתי, בשאלה.<br /><br />אז רב יקר, כך הוא העיניין,<br />אין לי מטרה, לא יותר מלפרה, אין למהותי&nbsp;הגדרה בדיוק כמו לדבורה,&nbsp;אני לא&nbsp;בתוך&nbsp;מסע ככבשה, ואל תבלבל לי את הביצים על הצל של העצים.<br />אני פשוט חיי את חיי , וגם שאין להם מטרה, אין לי שום כוונה לבזבז אותם, או לכעוס אותם, או להצטער בהם.<br />אפילו שמאז ראש השנה יש לי יתוש בראש שמזמזם לי ללא הפסקה, מנסה לשגע אותי כמו את טיטוס הענק,<br />אין לי מטרה, אבל אני אמצא את הסירה, שתהפוך לאוניה שתוביל אותי בכוחה אל עבר האיים האקזוטים, ושם אשתה לי קוקוס מרגש תחת עצים של סקרנות בחופים של שלווה.<br /><br />ואם אני שותק זה לא בגלל שאין לי משהו חכם להגיד, אלא סתם כי אני מנהל שיחה עם עולמי הפנימי.<br /><br />נא לא לקרוא ולא להעיר הערות,<br />נכתב רק לי ובשבילי.<br /><br /><br /><br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-8879779087413327111?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-91762024966169123522009-10-14T00:26:00.004+03:002009-10-14T00:40:23.571+03:00<span style="font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 12px; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="-webkit-border-horizontal-spacing: 2px; -webkit-border-vertical-spacing: 2px; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: normal;"></span></span></span><br /><span style="font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: small;"><div class="gs-title" style="color: #0000cc; height: 1.4em; overflow-x: hidden; overflow-y: hidden; position: static; text-decoration: underline;"><a class="gs-title" href="http://soccernet.espn.go.com/news/story?id=685106" style="color: #0000cc; cursor: pointer; height: 1.4em; overflow-x: hidden; overflow-y: hidden; text-decoration: underline;" target="_blank">USA striker&nbsp;<b style="color: #0000cc; text-decoration: underline;">Charlie Davies</b>&nbsp;injured in car accident - Global</a></div><div class="gs-publisher" style="background-color: white; color: #6f6f6f; display: inline; position: static; text-decoration: none;">ESPN</div><div class="gs-relativePublishedDate" style="background-color: white; color: #6f6f6f; display: inline; margin-left: 4px; position: static; text-decoration: none;">&nbsp;- 37 minutes ago</div><div class="gs-snippet" style="position: static;">By Soccernet staff United States forward&nbsp;<b>Charlie Davies</b>&nbsp;was injured in a deadly single-car accident in Virginia early on Tuesday.&nbsp;<b>...</b></div></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-9176202496616912352?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1175895462628819172007-04-07T00:36:00.000+03:002007-04-07T00:58:42.040+03:00<div xmlns="http://www.w3.org/1999/xhtml"><p><span style="font-weight: bold;">על הורדות סרטים מהאינטרנט בכלל ועל אביבה אהובתי בפרט</span><br /></p><p>זה סיפור ששמעתי מחבר שלי,</p> <p>משהו על חבר שלו,</p> <p>שאני לא ממש זוכר איך קוראים לו, לצורך הסיפור נקרא לו הבחור,</p> <p>ולחברה שלו שהיא הגיבורה האמיתית, המתפתחת, המשתנה , נקרא החברה</p> <p>.</p> <p>הסיפור מתחיל אי שם בצורך לבידור של יום שישי.</p> <p>פעם לפני עידן ההורדות של הסרטים ברשת, הם היו משכירים סרטים באוזן השלישית,</p> <p>או קונים (רחמנא ליצלן) עותקים 'זולים' בשוק הכרמל.</p> <p><br /></p> <p>בעת המודרנית זה נראה די מוזר , יש להודות, לקנות סרטים בכסף,</p> <p>בזמן שאפשר להוריד תוך יום או מקסימום יומיים, סרט חדש אולי אפילו שניים,</p> <p>מיטב הבידור, בחינם, על הדיסק של המחשב, ככה סתם,</p> <p>זה לא עולה כסף,</p> <p>זה גם לא עושה רעש, המבחר די עשיר,</p> <p>ובניגוד לחוקי הבלוק-בסטר, פה , אם הסרט קיים על המדפים, הוא לא יאזל,</p> <p>נהפוכו, ככל שיותר אנשים יחזיקו בעותק, כך הוא יהיה זמין לרבים אחרים.</p> <p><br /></p> <p>הבחור והחברה שלו רצו לראות סרט ,</p> <p>לא סתם סרט - 'אביבה אהובתי' קולנוע ישראלי במיטבו,</p> <p>אני אישית לא ראיתי את הסרט אבל שמעתי שהוא לא רע.</p> <p><br /></p> <p>אז הבחורה אמרה לבחור, והבחור שלנו ישב על האי מיול , וחיפש את אביבה.</p> <p>חיפש ומצא וביקש להוריד,</p> <p>ואחרי יומיים זה ירד.</p> <p><br /></p> <p>ערב יום שישי, אחרי ארוחת ערב אצל ההורים שלה או שלו<br /></p> <p>הגיע הזמן לבוא הביתה, לפתוח כפתור, אולי לעבור למשהו יותר נוח,</p> <p>לחמם מיים לתה או קפה,</p> <p>לפתוח בקבוק מרלו או שרדונה,</p> <p>לחמם פופקורן, אם נשאר מקום בין הקורקבן ללבלב,</p> <p>ולהתחיל בהקרנה השבועית, הביתית, החמימה, הנעימה, על הספה, מתחת לפליס (או פליז בקיצור שמיכה).</p> <p><br /></p> <p>לפני כן החברה הדליקה נר, אחד כזה שעושה ריח נעים של מלון ומלפפונים,</p> <p>והבחור צרב את הדיסק והכניס למכשיר,</p> <p>וככה שניהם בספה, בסלון, נר דולק, אור עמום, כוס יין אדום, ארבעה שלטים, רגליים נוגעות מתחממות מתחכחות,</p> <p>הבחור מפעיל החברה מחבקת,</p> <p>הוא לוחץ על השלט, אביבה בדרך,</p> <p>והם מחובקים, איזה רומנטיקה של יום שישי, האם לא לכך התכוונו חז"ל בביטוי עונג שבת,האם זהו לא<br /></p> <p>חלום הזוגיות האידילי שכל רווק או רווקה היו קונים עכשיו ומייד?</p> <p><br /></p> <p>ואז זה התחיל, הסרט אלא מה?!</p> <p>אבל לא אביבה ולא אהובתי, לא אסי לוי ולא רותם אבואבהוה,</p> <p>אלא סרט ארוטי,על מסיבת בריכה בלוס אנג'לס בבית של מיליונר,<br /></p> <p>כזה שמתחיל בכמה בלונדיות, ממשיך בבלונדיות ערומות ונגמר על ה....</p> <p>ובאותו הזמן הבחור שלנו והחברה , שהיו קצת נבוכים בהתחלה, אבל ממש בא להם לקום מהספה, בטח לא לצאת מהשמיכה החמה,</p> <p>ראו פעם ראשונה סרט כחול <span style="font-weight: bold;">ביחד</span>,</p> <p>אין ספק שזה לא מה שהם רצו, בטח זה לא הביא אותם לאן שהם ציפו,</p> <p>ובמקום לבלות ערב רומנטי עם אביבה אהובתי, הם בילו את השישי בסקס על הספה אחרי שהעיפו את השלטים.<br />המסיבה בלוס אנג'לס, אך לומר? שברה את השיגרה.</p> <p>ומה עם אביבה אהובתי?</p> <p>היא נצלה מ'הורדה'.</p> <p>וזה הסוף , נגמרה החגיגה,</p> <p>הבחור והבחורה כבר לא ביחד, אבל לא נורא,</p> <p>זה בטח לא בגלל אביבה הם פשוט לא התאימו זאת הסיבה.</p> <p><br /></p> <p>אה, ויש לי חוב קטן, אתם זוכרים שסיפרתי על הבחורה? הגיבורה?</p> <p>אז ככה - היא אף לא הסכימה לראות סרט כחול, זה ניראה לה בהמי, נורא!</p> <p>אחרי מיקרה אביבה והמסיבה בלוס אנג'לס בבריכה, היא קצת שינתה את דעתה, היא חושבת שזה יכול להיות איך לומר 'מעניין על כוס יין טובה'.</p> <p>וכמו שאמרה שירלי וונג המורה שלי לספרות מהתיכון - זה שמשתנה הוא הגיבור האמיתי.</p> <p style="text-align: right; font-size: 8px;">Blogged with <a href="http://www.flock.com/blogged-with-flock" target="_new" title="Flock">Flock</a></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-117589546262881917?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1134772108541725832005-12-17T00:28:00.000+02:002005-12-17T00:28:28.550+02:00<div xmlns="http://purl.org/atom/ns#"> <p>[Enter your comment here]</p> <p>איזה כיף סופסוף יורד גשם בחוץ,</p> <p>אני יושב לי בסלון החם אל מול הוויטרינה הגדולה הפומה לגינה,</p> <p>הדלקנו את תאורת הגן ואפשר לראות איך הגשם נוחת על הדשא הצמא.</p> <p/> נ.ב שתי מטר צפונה מישם מתבשל לו אחלא טשולנט בתוך סיר בישול איטי,מתובל קלות והניחוחות ממש צמרמורת. <p> Read more at <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3185382,00.html">www.ynet.co.il/articles...</a> </p> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-113477210854172583?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1134771651716963232005-12-17T00:20:00.000+02:002005-12-17T00:20:51.776+02:00<div xmlns="http://purl.org/atom/ns#"> <p>[Enter your comment here]כלים מטורפים מביתgoogle</p> <p> Read more at <a href="http://direct.blogspot.com/">direct.blogspot.com/</a> </p> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-113477165171696323?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1133208531411376142005-11-28T22:08:00.000+02:002005-11-28T22:08:51.410+02:00<span style="font-weight: bold;">Flocker</span><br />זה ניסיון מספר אחד להשתמש בפלוקר.<br /><br />מקווה לטוב.<br /><br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-113320853141137614?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1132172451399301712005-11-16T22:15:00.000+02:002005-11-17T09:06:09.236+02:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/1600/AmirPeretz.jpg"><img style="float:left; margin:0 10px 10px 0;cursor:pointer; cursor:hand;" src="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/320/AmirPeretz.jpg" border="0" alt="" /></a><br /><strong>איך לעשות את המיליון הראשון</strong><br />קשה לך בעבודה? נמאס מחוסר הוודאות? לא ברור איך תיקנו דירה? רוצים בטחון כלכלי?<br />יאללה זה הזמן לעשות מיליון.<br /><br />בואו נעשה מיליון , בואו נפוצץ את החשבון, <br />בואו נהיה עשירים עם חיוך ודירה עם סלון כמו לובי של בית מלון.<br /> <br />בואו נקום מחר בבוקר ונתפור את העסקה, <br />נקנה בזול נמכור ביוקר, נרוויח אלף דולר בשעה מיליון בדקה.<br /><br />ואז<br />נקפוץ לסוכנות TOYOTA ונקנה אחלה ג'יפ 4X4 עם מנוע בנזין,גיר אוטומט וגג נפתח מופעל בשלט.<br /><br />נקפוץ ל ניו-יורק נקנה חליפה,<br />נקנה לאישה טבעת יהלום 4 קאראט מחנות של H.Stern בשדה התעופה,<br />נחזור הבית לרמת גן הישנה, נתעורר מהחלום, <br />ננשק את האישה נחבק את הילדים , נצחצח שיניים , נשטוף פנים ונצא לעוד יום עבודה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-113217245139930171?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1121282324301556012005-07-13T22:08:00.000+03:002005-07-13T23:22:02.020+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/1600/%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F2.jpg"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;" src="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/400/%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F2.jpg" border="0" alt="" /></a><br /><strong>האגרטל</strong><br /><br />נכון שעם קצת דימיון,<br /> אפשר לראות שמדובר באגרטל עם חרצית.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-112128232430155601?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1120744956387941712005-07-07T16:49:00.000+03:002005-07-07T17:05:07.006+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/1600/therunner.jpg"><img style="float:left; margin:0 10px 10px 0;cursor:pointer; cursor:hand;" src="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/400/therunner.jpg" border="0" alt="" /></a><br /><br /><strong>הרכבת</strong><br />לא משנה כמה אתה מהיר מתישהוא תתעייף, <br />ואז היא תדרוס אותך.<br /><br />אז אולי במקום לברוח מהקידמה בוא תעלה אל הקרון.<br /><br />הכנו לך -<br />כסא מרופד עם חיישנים גיאומורפלוגיים שיעסו לך את הגב.<br /><br />נקודת הוט ספוט, לחבר את הלבטופ שלך.<br /><br />אם תרצה אז נוכל לחבר אותך לרשת ב- וויפיי 1.2 ג'יגה.<br /><br />מסביב נקרין קליפים של מטב על מסכי פלסמה תלת מימדיים,<br />בנויים בטכנולוגיה חדשה שרק לפני שבוע יצאה לחנויות הווירטואליות.<br /><br />במהלך הנסיעה תוכל לקבל שיחות לסלולרי הנייד דור שלישי באמצעות אוזניית בלוטוס סופרסוניק.<br /><br />ולסיום כדי לשמור על הבריאות, חיידקים מתוכנתים,<br />ננו-טכנולוגיים יכנסו אליך לגוף ויעשו לך סדר בבלגן.<br /><br />והכל רק כדי שתרגיש טוב.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-112074495638794171?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1120418907155234162005-07-03T22:16:00.000+03:002005-07-03T22:28:28.790+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/1600/%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F_%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F.jpg"><img style="float:left; margin:0 10px 10px 0;cursor:pointer; cursor:hand;" src="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/400/%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F_%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F.jpg" border="0" alt="" /></a><br /><br /><strong>פרפר כחול</strong><br /><br />"אי אפשר ללכוד פרפר כחול" <br />אמר לי פעם אינדיאני זקן וחכם בג'ונגל של אקוודור.<br />למה? שאלתי.<br /><br />כי אם תתפוס אותו, הוא כבר לא יהיה פרפר כחול,<br />אלא פרפר כחול שבוי.<br /><br />הפרפר הכחול הוא היפה בפרפרי היער,<br />הוא יבוא אליך כשירצה.<br /><br />פעם אחת הלכה נערה יפהפיה לרחוץ באגם,<br />הייתה זו שעת צהריים חמימה,<br />בדיוק כשסיימה לקרוא את הפרק הראשון של הספר, <br />נרדמה לקול פכפוכי המים וציוצי הצפרים.<br /><br />כשהתעוררה מצאה עצמה מוקפת בפרפרים כחולים.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-112041890715523416?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1120248463615026102005-07-01T22:59:00.000+03:002005-07-01T23:15:39.730+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/1600/stars1.jpg"><img style="float:left; margin:0 10px 10px 0;cursor:pointer; cursor:hand;" src="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/400/stars1.jpg" border="0" alt="" /></a><br /><br /><strong>פרספקטיבה מצדק</strong><br /><br />ממרחקים אתה לא יותר מאשר גרגר קטן,<br />שהוא בעצם מרכיב חסר משמעות בפלנטה רחוקה,<br />שהיא חלק מיזערי ממערכת של איזה כוכב,<br />כוכב אחד מיתוך אינסוף.<br /><br />מקרוב אתה ענק!<br />יש אנשים שאוהבים אותך,<br />יש כאלה שתלויים בך,<br />יש מי שעינייהם נשואות אליך<br />ויש אחת שבשבילה אתה כל היקום.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-112024846361502610?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1120079025963975782005-06-29T23:59:00.000+03:002005-06-30T00:03:45.966+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/1600/tree1.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/400/tree1.jpg" border="0" /></a><br /><span style="color:#ff0000;">רומטיקה של איזדרכת</span><br /><br />פעם חשבתי שעץ זה צומח,<br />היום אני יודע שעץ גם פורח,<br />עץ מצל ומניב פרי.<br /><br />פעם חשבתי שיהודי זה טוב וערבי זה לא,<br />היום אני יודע שיש גם יהודי שלא.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-112007902596397578?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1119994992992090652005-06-29T00:36:00.000+03:002005-06-29T00:44:45.763+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/1600/in_nizanim.jpg"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/320/in_nizanim.jpg" border="0" /></a><br /><span style="color:#ff0000;">רגע ליפני<br /></span><br />אי שם בחולות ניצנים,<br />שכב לו פרח אחד על החול הצהוב,<br />הביט אל הים והצית מגולגלת.<br /><br />אי שם בחוף ניצנים פרח אחד<br />עם עלי כותרת סגולים<br />חשב לעצמו -<br />איזה מזל שיש עוד מקום שבו אפשר להיות לבד,<br />לעשות מה שבא לך<br />"ולא לשמוע את כל הבילבולי מוח על ה"היתנתקות.<br /><br />(ניתן להשיג את הציורים שלי בצבעים אקריליים על בד קנבס- הכל מקורי)<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-111999499299209065?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1119906296937077552005-06-27T23:51:00.000+03:002005-06-30T11:34:07.113+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/1600/red_rose_naked_woman1.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/346/77/200/red_rose_naked_woman1.jpg" border="0" /></a><br /><br /><strong><span style="color:#ff6600;">הבלדה לורד האדומה</span></strong><br /><br />אני ציירתי - מילה שלי.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-111990629693707755?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1088367452603989502004-06-27T23:16:00.000+03:002004-06-27T23:21:47.856+03:00<strong>כמו שושנים בנהר</strong> <br /> <br />אין יותר שושנים בנהר <br />זה לא שאין יותר נהר, <br />או שבנו סכר גדול והזרם נעצר, <br />זה לא שבאו ילדים וקטפו את השושנים, <br />או שהגיעו זוחלים ואכלו את כל הגבעולים. <br /> <br />אין יותר שושנים בנהר, <br />פשוט נגמר, <br />היתה ילדה קטנה שבעצם הייתה שובבה גדולה, <br />והיא הפכה לאישה ונולדו לה ילדים, <br />אחר כך נולדו הנכדים וגם אני נולדתי, <br />וכשהייתי שואל אותה - "סבתא איך המרגש?" <br />היא הייתה עונה כמו שושנים בנהר <br />או בשפתה הצבעונית - "זיי א-זהר על נהר". <br /> <br />בימים קשים כשהייתה חולה היו השושנים במקומות אחרים פחות נעימים מהנהר, <br />אבל עכשיו אין יותר שושנים, <br />ואין יותר נהר, <br />והילדה איננה, <br />וגם סבתא נפטרה, <br />רק נשארנו אנחנו, <br />עם זכרון חזק בלב, <br />וכמה שהמוות בסוף החיים הוא דבר צפוי, <br />בכל זאת זה כואב. <br /> <br /><script type="text/javascript">LinktoComments('4')</script> <br /><noscript><a href="http://enetation.co.uk/comments.php?user=moshemery&commentid=4">>Comments</a></noscript> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-108836745260398950?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-1068507367718304322003-11-11T01:36:00.000+02:002003-11-11T01:42:11.946+02:00<strong>מה איכפת לי?</strong> <br /> <br />מה איכפת לי? <br />מה איכפת? <br />שהכלכלה מתרסקת והאבטלה נוסקת. <br /> <br />מה איכפת לי? לי! מה זה איכפת? <br />שיש אנשים שאין להם פת? <br />שיש משפחות שלא אוכלות בשר בשבת? <br /> <br />אבל לי? לי! מה זה משנה? <br />אני חי על גבעה, חייל עלי שומר, <br />אני כובש את הארץ אני מתנחל. <br /> <br />ולי זה בכלל לא מזיז! <br />שהפריפריה תדמם, <br />שיגייסו מילואים, <br />שתבער בגבול האש ויהיה בלאגן, <br />לי זה לא אכפת אני תל אביבי נהנתן. <br /> <br />לי זה יזיז?! אתם בטח צוחקים, <br />שיפגינו בחוץ הגימלאים, הנכים, <br />הרופאים, המובטלים, הטייסים, <br />או אפילו הורים שכולים, <br />וזה גם לא יזיז לי אז אל תתאמצו יותר מידי, <br />אני לא בנאדם פשוט, אני פוליטקאי. <br /> <br />אבל לי זה כואב, לראות כך את המדינה, <br />וגם נהייתי קצת עייף מלשמוע את אותה המנגינה, <br />הגיע הזמן שנרים את דגל המהפיכה, <br />אבל בינתיים נהייה מאוחר ואני פורש אל השינה. <br /> <br /><script type="text/javascript">LinktoComments('3')</script> <br /><noscript><a href="http://enetation.co.uk/comments.php?user=moshemery&commentid=3">>Comments</a></noscript> <br /> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-106850736771830432?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-931015322003-04-23T11:55:00.000+03:002003-04-23T17:47:04.000+03:00<b>כל הארץ מטיילים מטיילים</b> <br /> <br />פסח זה זמן נהדר לטייל, <br />כל פסח אני מטייל. <br />הפסח טיילתי לאורכה ולרוחבה של המולדת. <br />בפסח הקודם טיילתי ברחבי השומרון במרדף אחרי מחבלים, <br />ובפסח הבא רק אללה יודע איפה אמצא. <br /> <br />בתוכי אני מקווה לרדת מצריימה, <br />ביחוד אחרי שנפלו החומות לסיני ואלפים כבר עברו את הגבול, <br />משתזפים להם ליד החושות של חסן מוחמד וגומעה, <br />בראס השטן , טרבין או טאבה, חכו גם לי עוד מעט אני בא. <br /> <br />איך נהיינו כאלו מטיילים? <br />בגיל 15 צולחים את הערבה, יורדים אילתה, <br />בגיל עשרים כובשים את כל מסלולי הנחלים בצפון ואת חופי הכנרת בלילות, <br />בגיל 24 עולים על מטוס בטרמינל 1 ויורדים במקומות הכי רחוקים בגלובוס. <br /> <br />בגיל 24 נחתתי באקוודור, ופגשתי כל כך הרבה ישראלים מטיילים, <br />עולים צפונה ויורדים דרומה, <br />נוהרים לאיזו הרפתקה או נוסעים לאיזו כפר שיש בו מסיבה. <br />שלוש שנים מאוחר יותר קינחתי באיזה טיולונצ'יק קטן באיים הניו-זילנדים. <br /> <br />זה לא יכול להיות טרנד כי הוא לא חולף ולבטח מתעצם, <br />ואם זאת אופנה אז באופנה הזאת מככבים כל הטיפוסים הכי פחות אופנתיים שיש. <br /> <br />בייחוד אחרי שפגשתי 5 דראג קווינס מגולחות רגליים מטפסות במעלה נחל זוויתן, <br />אני יודע שזה צורך ולא אופנה, <br />שזה כייף ולא דאווין. <br /> <br />אז - <br />צאו מבתים, <br />עיזבו את השכונות, <br />בואו להרים, <br />הלאה לשמורות, <br />נוחו בוואדיות, <br />רדו אל גיא, <br />טפסו במעלה ההר, <br />הקימו אוהל, <br />הוציאו הפינג'אן, <br />קפה שחור של עלית - בשביל זה אנחנו כאן. <br /> <br />אבל למה? <br />מדוע? <br />ואיך זה בדיוק עובד? <br /> <br />עירוני לא מבויית הולך לנסות להסביר לעצמו את אהבת המרחבים. <br /> <br /><i><b>בית אימי בחולון קרוב לגבול בת-ים</b></i> <br /> <br />זהו סיפור על תקווה אמונה הרפתקה וגיל התבגרות. <br />כשהייתי בן 17 הייתי חנון. <br />לא היו לי הרבה חברים וגם למדתי רחוק בתיכון לנוער טכנולוגי חכם בת"א. <br />באותה שנה חל מהפך קיצוני, וביננו לא כל כך בריא בחיי המשפחה שלי. <br />באותה שנה אבי שהיה ירקן שמח וטוב לבב הפך להיות אחד מאנשי העסקים המכובדים וממולחים בת"א. <br /> <br />הכסף זרם, <br />קנינו מכונית ישר מהחנות, <br />הרגשנו שיגעון, <br />הערכנו ביצועים, לא חשבנו על מחירים. <br /> <br />רצינו דירה ומצאנו אחת מרווחת עם חדר לכל ילד!~!!~!!!!@!Q@!#!# <br /> <br />חדר לכל ילד. <br /> <br />אני שעד גיל שבע עשרה חלקתי חדר עם עוד שניים מאחי האהובים, <br />עברתי שינוי! <br />השתלבתי בעסקים, <br />הייתי יועץ טכנולגי לעיניי תוכנות ומחשבים. <br /> <br />עברנו דירה לבית החדש, <br />וכל אחד בחר לו חדר, <br />אני ואחותי בחרנו ראשונים. ( מה לעשות? אנחנו הגדולים!) <br /> <br />פעם במדרגות ויום אחד במעלית, <br />שמענו סיפורים על המשפחה שגרה שם לפנינו, <br />שהשקיעה את כל הונה בעצוב ואיבזור, <br />ובסוף התפרקה ועברה גירושין. <br /> <br />אמרתי בליבי ולבטח לא רק אני - חמסה חמסה כפול שישים, <br />כי בגיל שבע עשרה, <br />כשיש לך רישיון וסובארו לאגסי חדשה, <br />שני הורים מצליחים, <br />חברים בצמרת הפוליטית, <br />תמונות של חכ"ים מחתונות ובר מצוות, <br />וצו ראשון בפתח, לא כל כך בא לך לחשוב על בית עם מנחוס של גירושין. <br /> <br />כשהייתי בן 19 יצאתי שבת מקורס קצינים, <br />ביום שיש אמא סיפרה לי שהאימפריה קורסת, <br />בערב שבת הבנתי שהכול נשבר, שהאימפריה נפלה, <br />יש חובות לבנקים והנושים בדרך. <br />אז גם ראיתי את המשפחה מתפרקת וההורים מתגרשים. <br />אבל נשארנו לגור באותו הבית, אמא ואנחנו הילדים. <br /> <br />בבית הזה שהיה קצת מנחוס, <br />היה חלון בשירותים בתוך חדר ההורים, <br />מהחלון הזה יכולת לראות את הים התיכון. <br />בצהריים הים היה נראה בשיא הדרו כפס כחול כהה. <br /> <br />בימים הבאים היינו קצת עצובים, <br />ולכל אחד היה את דרכו להפיג את צערו. <br /> <br />אני כשההורים לא היו בבית, <br />הייתי הולך לחדר של אמא, <br />סוגר את הדלת, <br />נכנס לשירותים, <br />פותח את החלון, <br />מטפס על האסלה, <br />ואז הייתי רואה אותו,את הים, <br />נפרס מולי אי שם במרחקים פס כחול כהה קצר. <br /> <br />ככה הייתי בורח לי הרבה לאותו מפלט, <br />גם כשכבר גדלתי ורבתי עם החברה שלי, <br />או נכשלתי בבחינה באוניברסיטה, <br />זה היה המפלט שלי. <br /> <br />לימים למדו אותו גם שאר בני הבית, <br />ולפעמים כשהייתי יוצא אל מרפסת הסלון, <br />והייתי רואה ראש מבצבץ מצוהר חלון השירותים שבחדר של אמא, <br />ידעתי שמישהו קצת עצוב וזקוק לנחמה שברגע זה פס קטן של ים כחול, <br />שנראה בין הבניינים בגבול חולון בת - ים יכול לנחם. <br /> <br />היום אני כבר איש, <br />עוד מעט בן שלושים, <br />אמא עוד גרה שם, <br />ואתה אחותי ושני אחיי הצעירים. <br /> <br />ברגע זה הבית ריק, <br />כי כולם נסעו לרגל החגים, <br />אח אחד ירד מצריימה להתפנק קצת בסיני, <br />השני עכשיו מתזז על גבעות אי שם בבקעה לובש ירוק וחווה את הצבא, <br />אחותי סתם קפצה לבקר חבר ואמא לא עונה, <br />אולי היא אצת סבתא, <br />אצל חבר או חברה. <br /> <br />אבא גר בבת-ים ובזמן האחרון הוא דייג לא רע. <br /> <br />ואני קמתי הבוקר, בוקר חג שני, קצת מוקדם מהרגיל והרגשתי חשק לספר למישהו סיפור. <br /> <br />היום בערב לא אלעס פיתות כי טפחתי קמעה בחג המצה, <br />אבל אולי כשהשמש תכה ותתחזק נורא, <br />ניסע מערבה להנות מהים. <br /> <br />ולמה סיפרתי את כל הסיפור הזה, <br />לא כדי לגרום צער או להפיל דמעה, <br />אלא סתם כדי להרגיש איזה נחמה אפשר למצוא ביופי הפשוט של היקום והבריאה, <br />טבע יפה וגם בחינם. <br /> <br />מה יפה הירוק של הצפון, <br />הכחול של הים, <br />צהוב המדבר, <br />פכפוחי מים שנופלים מסלע אל בריכה, <br />שמים נקיים מלאים בכוכבים, <br />חרציות, לבלובים, חרדונים, בולבוסים, בולענים, ואדיות, נחלים, מים חול צמח ושמים. <br /> <br />אז מה הפלא שבני העיר שתקועים בתוך בלוקים בין בניינים כל כך אוהבים לטייל בחג? <br /> <br /><script type="text/javascript">LinktoComments('2')</script> <br /><noscript><a href="http://enetation.co.uk/comments.php?user=moshemery&commentid=2">>Comments</a></noscript> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-93101532?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-871809102003-01-09T22:32:00.000+02:002003-01-10T12:27:13.000+02:00<b>להצגה ראשונה - כולם מוזמנים</b> <br /> <br />מה אתה אוהב יותר? <br />סרטים עם סוף טוב או סרטים עצובים? <br />סרטים מתוחכמים או סרטים מפגרים? <br />סרטים זרים או סרטים ישראלים? <br />או אולי? - סרטים תנכיים. <br /> <br />אני אוהב הכל, <br />אבל לא בכל מצב. <br /> <br />ליפעמים כשעצוב לי אז בא לי לראות סרטים מצחיקים. <br />ואז אני מרגיש איך הצחוק משמח אותי מבפנים. <br />אחרי יום עבודה קשה אני מעדיף סרטים מפגרים, <br />ובחגי ישראל סרטים תנכיים. <br /> <br />סרטים. <br />אבל זה לא מה שרציתי לכתוב עליו! <br /> <br />החיים הם בדיוק כמו סרט. <br />ואת זה אמרו אנשים רבים. <br />מלא בסצינות, מלא בגיבורים, <br />מלא בתפאורה, מראות וצלילים. <br /> <br />יש סצינה לדוגמא של שניים מתנשקים, <br />ויש סצינה, של אחד שכותב הגיגים, ככה בערב, מול המחשב. <br /> <br />כל היום מחולק לסצינות. <br />ואם על זה אנחנו מסכימים והצלחתי לעניין אותך. כן! כן את! כן אותך! <br />אז אני ממליץ לך שתעצרי, ואל תמשיכי לקרוא. <br />לא לפני שתחליטי שאת מספיק חזקה כדי לראות סרט אמיתי, <br />סרט מהחיים, <br />את הסרט שלך! <br />אבל כמו שמישהו אחר ראה וסיפר. <br /> <br />רק שלא תטעי. <br />המישהו אחר לא יכול להיות אני! <br />והוא גם לא יכול להיות אח שלך או חבר שלך או הבוס שלך או כל החמולה שלך ביחד. <br />זה יכול להיות אך ורק אותם זוג עיניים, <br />של אותו צופה מסוקרן, שנישאר ער וראה את הסרט שלך היום, ואתמול ולפני שנה ומאז שהיית ילדה קטנה. <br /> <br />אז רציתי לשאול אותך! <br />כן אותך! <br />הרי לא צפית שם בצופה אחר. <br /> <br />תגידי לי בכנות, איך החיים כשחקנית? <br />מפחידים קצת או כייפים? <br /> <br />ואיך את משחקת את הסצינות שלך, <br />כשאת הגיבורה הטובה? או הרעה? <br />היפה? <br />או אולי המכוערת? <br /> <br />ובאיזו סצינות את משתתפת יותר, <br />לבד או עם אנשים? <br /> <br />איך היתה סצינת הקימה בבוקר,היום? <br />קשה או קלה? <br /> <br />נהנית לקום מהמיטה, <br />או שהרגשת שלא בא לך להזיז את השמיכה מהפנים, <br />רק כדי לא לראות שבאמת הגיע הבוקר של עוד יום נוסף ומייאש? <br /> <br />ואיך היתה הסצינה של לצאת מהעבודה ביום חמישי למנוחת סוף השבוע? <br />היית מאושרת? <br /> <br />ואיזה אתרי צילום את אוהבת יותר? <br />סגורים או פתוחים? <br />כאלה עם הרבה אור שאפשר לראות הכל, או <br />חדרים אפלים שאפשר למצוא שם פינה חשוכה? <br /> <br />היית מעדיפה להימנע מסצינות שמורידות לך את המצב רוח? <br />או מכאלו שמשפילות אותך? <br />יש סצינות שיכולות ממש לבעס אותך? <br /> <br />בטח, יש סצינות שממש מדליקות אותך! <br /> <br />ותגידי לי עוד- <br />בסצינות שיש לך עם הבן זוג את מרגישה כמו סרט מתח? <br />או אולי סרט מצחיק עד כאב בטן? <br />אולי זה סרט עצוב ואת כל הזמן מדוכדכת וגם קצת דואגת? <br /> <br />או שבעצם זה הלגונה הכחולה? <br /> הרבה אהבה.......... <br /> שניכם לבד.......... <br /> נהנים כמעט מכל רגע, ולא איכפת לכם מהעולם. <br /> <br />אולי את בעצם בסרט לבד. <br /> <br />ולפעמים את בוכה וגם קצת עצובה. <br />ויש הרבה רגעים ביום שאת חושבת איך היית רוצה שהסרט יראה, <br />ואיך תהיי מאושרת כשבסוף תגיעי לרגע הזה. <br /> <br />או שזה כבר אבוד בשבילך. <br />ואת ממש מתוסכלת. <br />היית ממש קרובה. <br />אבל מנעת מעצמך וגם מנעו ממך. <br />וזה עצוב לקרוא ומרגישים את הצער בבטן, <br />והגרון נחנק, <br />וממש בא לך לבכות. <br />שירדו כבר הדמעות!!!!! <br />ונוציא את זה החוצה. <br /> <br />אבל בטוח שיש גם סצינות כייפיות. <br />ביחוד כשאת פוגשת אנשים שאת אוהבת, <br />או כאלה שמדליקים אותך ועושים לך טוב, <br />טיפוסים שכשהם מופיעים את כולך מאושרת וגם הרבה צוחקת. <br /> <br />ומה עם סצינות שיש בהן ארוטיקה? <br />מתי בפעם האחרונה השתתפת בסרט אירוטי, <br />בסצינה לבד מול המראה, <br />או אולי עם הגבר שלך, <br />או עם עוד בחורה??????????! <br /> <br />ובדמיון, <br />איזה סצינות יושבות לך בדימיון? <br />(כדאי לך להוציא את זה. אני גם לא אספר וזה גם יכול להיות סרט מעניין.) <br />אם היית יכולה להרים תפאורה, במאי, ושחקני משנה, <br />באיזה סצינה היית רוצה להיות כוכבת? <br /> <br />סרט פעולה, <br />כבישים מהירים, <br />הירוק של ניו זילנד, <br />מכוניות יקרות, <br />נוסעים 220, <br />יורים יריות, <br />ואת על ההגה, <br />יפה בשחור, <br />חזקה, מחייכת, <br />יודעת הכל. <br />שולפת אקדח, מכוונת לאחור. <br />סצינה חדשה, <br />את ביחד איתו, <br />עומדים על המזח, <br />מאחורה הים, <br />מלמעלה שחפים צועקים "געעע געעע", <br />הוא מסתכל לך בעיניים ומחבק אותך, <br />ואת אוהבת אותו, כל כך! כל כך! <br />את אומרת לו כן! מסכימה, <br />מתחתנים! <br /> <br />יציאה לפרסומות, <br />ותיכף חוזרים. <br /> <br />סצינת פתיחה יש שם שני שמנים, <br />עשן סיגר, הם משחקים קלפים, <br />הדלת נפתחת נכנסת מלצרית, <br />את מגישה כוסות קפה, <br />והם בוחנים, מסתכלים. <br />את מרגישה כמו גוש בשר ומושפלת בפנים. <br /> <br />הנקמה מגיעה בסצינה 20, <br />את אישה חזקה, <br />תחילת שנות השלושים, <br />סמנכל"ית חברה, <br />וילה, <br />חניה עם שני רכבים מפוארים. <br /> <br />הסרט נגמר. <br />חוזרים לחיים. <br /> <br /> <b>THE END</b> <br /> <br />מה כבר נגמר?!!!! אבל אני רוצה עוד, <br />בדיוק כשהייתי בסצינה שהכל התחיל להיות כל כך מושלם. <br />היי אתה! <br />אולי תהיה הבמאי של חיי? <br /> <br /><script type="text/javascript">LinktoComments('1')</script> <br /><noscript><a href="http://enetation.co.uk/comments.php?user=moshemery&commentid=1">>Comments</a></noscript> <br /> <br /> <br /> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-87180910?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-837926912002-10-31T00:46:00.000+02:002002-10-31T00:52:24.000+02:00<b>האיש שראה הכל</b> <br /> <br />היה היה איש שראה הכל <br />הוא לא סתם ראה הכל, <br />הוא גם חשב על הכל, <br />וידע את הכל, <br />ודיבר על הכל, <br />לפעמים כשמישהו אמר לו שהוא לא מבין, <br />הוא חשב גם על זה. <br /> <br />לא היה לו ראש יותר מידי גדול, <br />אבל היו הרבה פרטים, <br />היה בו מידע על הכל. <br />לאיש הזה היתה טלויזיה גדולה, <br />ואחת גם בחדר השינה. <br />היה לו רדיו והוא קבע בו תחנות, <br />והוא שמע בו המון המון דיבורים. <br />כשנגנו לפתע שיר הוא החליף תחנה, <br />וכששידרו חדשות הוא הגביר את העוצמה. <br /> <br />בבוקר כשהיה נוחת בעבודה, <br />מיד היה גולש באתרי חדשות, <br />וקורא כתבות וניתוחים ותחזיות, <br />על המצב הביטחוני בארץ ובעולם, <br />על מצב הכלכלה על מפלס האגם, <br />על שערי המט"ח ועל כיוון המגמה, <br />על מצב המניות בתל-אביב ובניכר, <br />על סקרים של מינה צמח ועל מיפלגת העבודה. <br /> <br />איזה ברנש! מעודכן במתרחש, <br />איזה צרכן! צופה בחדשות כבר משעה שש, <br />מעביר תחנות ומדלג בין ערוצים, <br />ערוץ 10 ערוץ 2 ערוץ 1 ו אנ בי סי. <br />הכותרות בעיתונים תמיד נראות מיושנות, <br />סופג הכל בזמן אמת, <br />תמיד ראשון לחדשות, <br />מקבל עידכונים ישירות לסלולר, <br />רוצה הכל עכשיו מייד - לא מחכה למחר. <br /> <br />ויום אחד הוא התעייף, <br />אולי אפילו קצת נשבר, <br />מכל הרע שמסתובב, <br />מכל הצער מכל הדם. <br /> <br />סגר ערוץ, <br />ניתק הכבל, <br />טען הדיסק, <br />הגביר עוצמה. <br /> <br />הו, <br />אז הביט לתוך עצמו, <br />והשתתקה לה הסביבה, <br />האיש הזה גילה עולם, <br />ויש בו אחלא מסיבה. <div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-83792691?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-833174842002-10-22T00:47:00.000+03:002002-10-22T00:47:16.040+03:00<b>סוף סוף</b> <br /> <br />אחרי תקופה של שתיקה ממושכת, <br />התעסקות בפרטי בערוצים אישיים, <br />הרגשתי צורך לחזור למילים. <br /> <br />ועכשיו כשלני קרביץ שר באוזניות שלי, <br />שיר על החלום שלו להשחרר ולעוף מכאן, <br />אני מנסה לחשוב לאן? <br /> <br />לאן לעוף? <br />להודו? <br />בקרוב ישלפו שם את החרבות מהנדנים ופקיסטנים והודים יסתערו זה על זה, <br />ועד שזה יקרה וכדי לשמור על המתח מידי פעם מתפוצץ לו מטען חבלה. <br />אז לאן? הא? <br />לאמריקה? יענו יונייטד סטייק? <br />גם שם נהיה קצת מסוכן, לא?! <br />אנשים מפחדים לצאת מהבית, רועדים ומשקשקים מלנסוע לתחנת דלק, <br />כל מטוס שעובר בשמיים יוצר מתח שלפני ההתנגשות בעיני התבונן. <br />אז לאן? <br />לצרפת? <br />אנטישמים? <br />לרוסיה? <br />נייט פרוסקי! <br />מזרח? <br />מערב? <br />צפון? <br />אפריקה?! <br /> <br />נהיה קצת מחורבן העולם שלנו. לא כך?! <br />נראה לי שפעם היה יותר כיף! <br />אברהם יצא לו מארצו וממולדתו והלך במדבר עד שהגיע לאיזו ארץ, <br />ואותה הצליח להנחיל לצאצאיו לארבעת אלפים השנים הבאות (לסרוגין). <br />אני חולם על איזה דונם וזה יותר קשה להשגה עבורי מאשר להקיף את העולם. <br /> <br />הייתם מאמינים שאנחנו על סף המלחמה הגדולה, <br />רגע לפני פרוץ אם כל המלחמות, <br />ממש שניה לפני שהאנושות מפעילה את מנגנון ההשמדה העצמית. <br /> <br />איינשטין כבר אמר שבמלחמת העולם הרביעית בטח ילחמו במקלות ואבנים. <br /> <br />אבל אל חשש ואין צורך להלחץ או להכנס למרה שחורה מנבואת הזעם שלי. <br />ולמה? <br />מכמה סיבות- <br />א. מישום שגם ככה העולם שלנו נהיה מקום מחורבן לחיות בו. <br />ב. מישום שגם ככה נהיה קצת צפוף ואין מקום לכולם. <br />ג. מישום שכל כך הרבה אנשים פשוט יוצרים יותר מידי זבל ולכלוך. <br />ד. מישום שאנחנו זרע דויד והובטח לנו ע"י הקב"ה קיום ניצחי והוא יש לו מילה. <br />ה. מישום שאמריקה איתנו בבלגאן?! (אנל'א ממש יודע אם זה טוב). <br />ו. מישום שנמאס לשמוע את עוזי לנדאו ושמעון פרס מבלבלים את המוח זה על שלום וזה על בטחון. <br />ז. מישום שנמאס מכל החרדים שנתנו לעצמם פטור משירות מילואים ומכל מחויבות חברתית. <br />ח. בגלל שנמאס מרשות השידור ומחברת חשמל ומאמיר פרץ ומכל אלה שחוגגים על הכסף של כולנו. <br />ט. די! כבר אין כוח לצאת למילואים כשכולם מסביב כל הזמן מאוננים ומעשנים סמים. <br />י. בגלל שנמאס מהפלשתינים וכדאי שמישהו יעצור אותם כי אחרת אנחנו נעשה משהו מאוד לא יפה. <br />יא. בגלל כל החובות לעירית תל -אביב וכל הבירוקרטיות והאישורים שצריך לקבל והתורים שצריך לסבול. <br />יב. בגלל הפרצוף המכוער של מתיישבי יש"ע בחוות גלעד על שם גלעד זר ת.נ.צ.ב.ה. <br />יג. בגלל שר ביטחון שקרן בלי ביצים ובלי מילה. <br />יד. רק כדי שאהוד ברק או ביבי נתניהו לא יחזרו לכס השלטון (זה לא אישי). <br />טו. בגלל הפקקים ובגלל המיסים ובגלל האבטלה ובגלל היהודים ובגלל הערבים <br />ובגלל הבורות ובגלל הזלזול ובגלל חוסר רגישות ובגלל רוע לב ובגלל קנאות <br />ולשון הרע ודברי רכיל ומלחמות אחים ופגיעה בחלשים ובעוד אנשים. <br /> <br />לסיכום העולם שלנו כבר לא מי יודע מה ולכן אין ממש מה לדאוג לו, <br />במקום אהבת ישראל בחרנו ברכושנות על נכסי דלא ניידי. <br />במקום אחוות אחים בחרנו בפלגנות עדתית חברתית דתית כלכלית דמוגרפית ועוד. <br />במקום להסתפק במועט יהודים נלחמים ביהודים בגלל גיבעת טרשים בלב שטח פלישתים. <br /> <br />אבל מי יודע, <br />אולי עוד מעט יבוא משיח, <br />אולי בקרוב תבוא הגאולה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-83317484?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-819558282002-09-22T20:47:00.000+03:002002-09-22T20:47:02.270+03:00<b>אושפיזין</b> <br /> <br />מצווה גדולה להתקין סוכה, <br />את תחלית ההתקנה - יתד ראשון יש להקים כבר בצאת הכיפור, <br />מצווה גדולה היא לשבת שבעת ימים בסוכה, לסעוד בסוכה, <br />וכשהיינו ילדים אף אהבנו ללון בסוכה. <br /> <br />וכל זה זכר ליציאת מצריים, <br />מישום שישבו אבותינו בסוכות. <br /> <br />מצווה גדולה וגם נחמדה יש לציין, <br />רק שבמהלך השנים חלו שינויים חברתיים וסוכתיים, <br />וכבר לא כל כך בונים סוכות מקרשים - סוכות פלא אמריקאיות נכנסו לשוק, <br />וזה, אפילו מצחיק למול העובדה שחג הסוכות הפך להיות חג שמזכיר לכל יהודי עירוני, <br />את מצבו הכלכלי - יש לך גינה? או לא! <br /> <br />לי אין גינה! <br />ומאוד בא לי גינה, <br />בדיוק כמו לשכנים מקומה ראשונה, <br />בא לי גם לבנות סוכה ולגדל צמחי תבלין, <br />בא לי גם שיח פטנגו או איזה עץ גויאבה, <br />ובלילות הקיץ לשתות צ'אי עם נענע ולשבת בחוץ על הנדנדה. <br /> <br />אבל מה לעשות - לא נולדתי מושבניק. <br />וגם אבא שלי לא עשיר, <br />ואם אפשר לקנות בזול בפריפריה לא ניתן למצוא שם עבודה כמו בעיר. <br /> <br />אז כנראה שנאלץ להסתפק לבינתיים, <br />באיזו קוביה, שישים מטרים רבועים של בלוקים, <br />עם קצת רהוט ומרפסת קטנה, מסוידת בלבן אבל בלי גינה. <br /> <br />ובכל פעם שיגיע חג סוכות נצא להתאשפז (מלשון אושפיזין) בסוכה של השכנה, <br />ובמקום פינת ירוקת נצא לפארק הלאומי. <br /> <br />נו? <br />אז בניתם סוכה?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-81955828?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-813734342002-09-10T00:38:00.000+03:002002-09-10T00:38:29.603+03:00<b>סליחות, סליחות</b> <br /> <br />השנה גם אני מבקש סליחות. <br />פעם היה לי חבר תימני מרחובות, <br />שכל שנה היה מתקשר אלי הביתה, בערב יום כיפור, <br />ומבקש מכל בני הבית סליחה. <br />אפילו מאחי הקטן שהיה אז רק בן שתיים עשרה. <br /> <br />השנה גם לי בא לבקש סליחה מכולם, <br />אבל לא סתם מכל בנאדם או מכל יהודי, <br />אלא מכל מי ומה שפגעתי בו השנה. <br /> <br />קודם כל אני מבקש סליחה ממי שאשכח לבקש ממנו סליחה, <br />ושיסלחו לי אלא שסליחתי מנעה מהם את תענוג הכעיסה. <br /> <br />ראשית סליחה כבן להורי אם השנה אתכם הרגזתי, <br />וסליחה כאח לאחי אם ביום הולדת מתנה שכחתי. <br /> <br />סליחה כהולך על שתיים מכל נמלה שברגלי לשווא דרסתי, <br />וסליחה כאנוש מבוהל מכל ג'וק שעם כפכף מעץ מעכתי. <br /> <br />סליחה כנהג ממכוניתי אם בדוושא שלך הרבצתי, <br />וסליחה מהולכי רגל אם במעבר חציה לא עצרתי. <br /> <br />סליחה כדייר אם את מנוחת שכני הדרתי, <br />וסליחה כתושב אם את מדרכת עירי לכלכתי. <br /> <br />סליחה כצרכן אם בתשלומי החשמל מים או גז איחרתי, <br />וסליחה כדברן אם בסלולרי או בבזק לא מספיק קשקשתי. <br /> <br />סליחה כחייל אם חפים מפשע במחסום עיקבתי, <br />וסליחה כמפקד אם לחיילי בתקיפות דרשתי. <br /> <br />סליחה כעובד אם בטלפון ברברתי, <br />וסליחה ממס הכנסה שאת המדרגה לא עברתי. <br /> <br />סליחה כבחור מכל נערה שאת ליבה אולי הכאבתי, <br />וסליחה מאהובתי, על שרק עכשיו אותה הכרתי ( למה לא קודם?!!) <br /> <br />סליחה כיהודי אם בשבת לא נחתי, <br />וסליחה כישראלי אם בבחירות האחרונות לניו-זילנד הברזתי. <br /> <br />סליחה מכל חבר אם לא כל כך התקשרתי, <br />וזו סליחה גדולה מאוד, כי את אף אחד אני לא שכחתי. <br /> <br />ולסיום גם לעצמי סליחה אחת אני שמרתי, <br />סליחה על כל אשמה שעל עצמי לשווא הפלתי, <br />סליחה על כעס לחינם, סליחה על לחץ מיותר, <br />הרי, <br />אחרי הכל אני רק בנאדם.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-81373434?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-806953152002-08-25T21:26:00.000+03:002002-08-25T21:26:41.316+03:00<b>הלילות בכנען</b> <br /> <br />מה יפים הלילות בכנען? יפים?! <br />איזה יפים? <br />לא יפים ולא בטיח! <br />אולי עכשיו כשנשבר החום אז אולי רק קצת. <br />אבל מה יפה? <br />לא רואים שמיים מרוב הפיח, <br />לא רואים אופק מרוב ביניינים, <br />אין אויר מרוב שצפוף, <br />כל אחד כלוא באיזה קופסא בגדלים שבין חמישים למאה חמישים מטרים רבועים, <br />החיילים סגורים בטנקים, <br />הפלישתים סגורים בעוצר, <br />וענונו סגור בכלא, <br />ואני מנסה לנגן כמה אקורדים ולא יוצא לי שיר. <br /> <br />אולי זה רק משבר קטן וזה חולף? <br />אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף? <br />לא! <br />לא עייפתי וזה בטח לא משבר, <br />פשוט לא ניגנתי יותר מחצי שנה והופס! הלכה המנגינה. <br />ממש התבעסות הצליל צורם ואנ'לא מבסוט! <br /> <br />פעם עוד עליתי על במה ודפקתי סולו למנגינה עצובה, <br />ועכשיו זה נשמע משעמם, מעצבן ורע! <br /> <br />טוב לא לבכות לא נורא, יום שלישי מתחילים ללמוד נגינה, <br />התקשרתי למורה, קבעתי לי שעה, <br />נרביץ קצת בבלוז אולי גם רוק ויאאלה חגיגה. <br /> <br />אבל יותר מכל שבא לי לכתוב עכשיו זה על איזו הפגנה. <br /> <br />אתמול היתה הפגנה, <br />הפגנה בשמם של חיילי המילואים שנושאים בנטל בחוסר שיוויון וללא הצדקה. <br />כל כך כואב לכל אחד מאיתנו לשמוע על ההפליה, <br />לחשוב על אלו שפטורים מתוקף היותם ועל סמך אמונתם, <br />אבל אף אחד לא טרח להזיז את התחת שלו ולהצטרף למחאה. <br />שלא תבינו לא נכון גם אני לא! <br />ואני קצת כועס גם על עצמי, <br />ומהבוקר חושב בעצם למה? <br />אולי בין עבודה קשה למילואים,הזמן שלי כל כך יקר לי, <br />שנישאר לי קצת חיים, ולא בא לי לבזבז אותם על הפגנה. <br />או אולי בגלל האפוקליפסה הקריבה, <br />סאדם ובוש סקאדים והמסיבה. <br />או סתם בגלל אפאטיה כללית, <br />שהרי למה נועדה הפגנה, <br />להעיר תשומת לב להתריע על חוסר שיווין או על מצוקה, <br />וכי יש מישהוא שלא יודע על כך, <br />יש אחד שלא מרגיש את המצוקה, <br />יש איזה תמהוני במדינה שבאמת חושב שהחלוקה שווה, <br />יש איזה חרדילייאך שחושבים שהם באמת מגינים על המדינה מפני האויב באוהלה של תורה, <br />אם כן, <br />(ואני יודע שהתשובה נראית לחלק שכן), <br />אז לא! <br />כמו שלא נכתבה מילה במקרא על מלחמה שנוצחה מיתוך אוהלה של תורה, <br />וכמו שדויד החזיק בחרב והיכה בה ערלים, <br />וכמו שמשה הרג איש מצרי שהיכה יהודי, <br />וכמו השופטים שלחמו ביד חזקה וזרוע נטויה, <br />וכמו כל אותם אבות האומה, <br />שהיו גיבורים וגם הגו בתורה, <br />כך גם היום, הרי כלום לא השתנה. <br />וכמו שאז חרבה הממלכה, בגלל שינאת אחים חוסר שיוויון וסדקים באמונה, <br />כך גם יקרה - עניין של זמן, <br />נבואתו של ישראלי פטריוט, <br />אבל עדיין איש אחד. <br /> <br />הניתן לשנות את גורל המדינה? <br />הניתן להציל את גורל האומה? <br />ניתן גם ניתן הלא הרשות נתונה! <br />רק צריך קצת אחדות, קצת שיוויון, קצת אמונה, <br />והמון אהבה. <br />וכמובן שקודם צריכה להתנגן לי מנגינה יפה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-80695315?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-801982542002-08-13T22:43:00.000+03:002002-08-13T22:44:27.000+03:00<b>מרד הכלבים</b> <br /> <br />אם היה בא אליך הביתה סטודנט שעובד בחברת טלסקר, <br />עם סקר ארוך ביד מטעם הלשכה לסטטיסטיקה, <br />והיה שואל אותך שאלות משעממות ופתאום היה מכניס בשאלה 36 משפט, <br />שכל הג'ננה שלך הייתה עולה לך לראש, <br />היה אומר - " האם היית מסוגל להרוג כלב?", <br />ואתה מסכל עליו, <br />מסתכל על לובו ולובו מחזיר לך מבט מתרגש,מותח אוזניים,מלחלח בלשון ומרביץ נביחה של שועלים, <br />והכאפה כבר מוכנה על יד ימין, מזהה טוב מאוד את קו הלחי של הסוקר, <br />אתה מזמין שידור חוזר ,ברצינות ,ממנו, <br />ושוב הוא חוזר,כאילו לא מבין על מה אתה מתעצבן, "כולה כלב, תדע לך שששים אחוז עונים בשמחה רבה!!". <br /> <br />שאלה מזעזעת וגם קצת אכזרית, <br />לגבי, אני לא אהיה מסוגל. כי אני לא רוצח! <br />והשאלה מזעזעת גם אותי. <br /> <br />אבל הנה עוד שאלה - <br /> <br />מה אם הלובו הזה חמש דקות קודם היה שוחט לך מישהו יקר עם הלסתות האכזריות שלו? <br />ונכנס לאטרף כזה מידי פעם ומוריד למישהו ביס ומצלק צלקות, <br />וכל הבית שלך מפחד ממנו כבר הרבה זמן, <br />הוא ממש הרס לכם את הבריאות, <br />את המצב הכלכלי, <br />ההורים על סף גירושין, <br />הילדים מלאים פחדים, <br />השכנים לא עוזרים, <br />ואפילו יש כאלה שהיתלוננו עליכם ל ב-"תנו לחיות לחיות" ושמו עליכם צו של שופט, <br />והכלב הזה ממש רע, וגם מאוד מתוחכם - מול זרים הוא מכשכש בזנב, <br />אבל ברגע שסוגרים את הדלת הוא הופך לטרוריסט. <br />ואף אחד לא מבין אתכם, <br />יש ביניכם כבר התלחשויות להעיף אותו לרחוב ושיהיה מה שהיה, <br />אבל אתם מפחדים שהוא ימשיך להתעלל בכם, <br />חוץ מזה שהוא לא כל כך רוצה, <br />ומאחר וכבר קשה לתת לו אוכל אז בטח שאי אפשר להוציא אותו, <br />זה יעלה בדם רב, <br />אז אתם כל הזמן - עיניים פקוחות על המניאק, <br />מוכנים להגנה עצמית, <br />מידי פעם הוא נושך, <br />אתם דופקים לו עם מטאטא, <br />הוא לא ימות מזה, <br />להיפך זה רק עושה אותו יותר חזק, יותר שרירים, <br />הוא, <br />כבר לא מפחד מהמכות, <br />הוא תוקף מתי שבא לו, <br />אפילו כשהילדים ישנים, <br />פעם אפילו כשההורים עשו אהבה. <br />ואתם, <br />מחכים כבר שימות, <br />מתפללים, <br />זה כלב זקן זה! שימות כבר, <br />והוא, יום אחד הוא יוצא החוצה, <br />וחוזר הבייתה עם כלבה, <br />אתם לא נותנים לו להכנס, <br />והוא מתחיל לתקוף בכל מיני מקומות בשעות בין ערביים - <br />ליד הבית, <br />בדרך לעבודה, <br />בדרך לביה"ס, <br />ביום שישי בלילה. <br /> <br />ובעיניים יש לו מבט של כלב רוצח, <br />ויום אחד אתם נכנעים, <br />ונותנים לן לחזור הבייתה עם כלבה שחורה שחושפת שיניים. <br />המצב בהתחלה אידילי, <br />אחרי זמן קצר - שוב בלאגן, <br />ביסים, נשיכות, פציעות, <br />ופתאום דפיקות בדלת ונכנס סטודנט עם סקר ביד ושואל אתכם אם הייתם מוכנים להרוג את הכלב האכזר, <br />איך הייתם מגיבים?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-80198254?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-797704862002-08-03T14:20:00.000+03:002002-08-03T14:24:14.000+03:00<b>מומולדת שמח לי</b> <br />יום שבת, <br />חם מאוד, <br />כבר כמה ימים מדברים על זה שהחום בקרוב ישבר, <br />אבל כנראה שהחום לא כל כך רואה את שידורי התחזית. <br />בכלל יש לי הרגשה שכל מזג האויר הזה הוא תרגיל של השב"כ בשילוב עם המוסד. <br /> <br />אבל מעבר לזה, <br />השבוע דילגתי מעל העשרים ושמונה, <br />ונכנסתי לעשרים ותשע, <br />מתקרב עוד קצת לשלושים. <br /> <br />ן - וואללה, <br />אני כבר ילד גדול, <br />יש לי ידיים גדולות, <br />ויש לי גם זקן, <br />יש לי מכונית ובית קטן, <br />ואפילו יש לי חברה מתוקה, <br />והייתי כבר כמעט בכל יבשת. <br /> <br />והיום ביום שבת זה, <br />שבו אני בשביתה טוטאלית מכל מלאכה, <br />ויש לי על האוזניים אוזניות עם דיסק "סבבה", <br />אני חושב לי, <br />שאולי הגיע הזמן, <br />שאולי הילד כבר גדל, <br />והגיע הזמן לקנות לו צעצועים חדשים, <br />אבל כאלה של גדולים, <br />וגם אולי כדאי לשוחח איתו על נושאים חדשים, <br />ולהראות לו את הבעיות שכרגע צריך, ואפשר להתחיל להתמודד איתם. <br /> <br />ככה זה אצלי, אני מגדל אותי! <br /> <br />אז התחלתי לצייר לי ציור, <br />ובציור הכנסתי את כל הבעיות שמכאיבות לי היום, <br />ובציור הזעתי כולי, ונשאתי משא, נראיתי כמו אחרי יום עבודה מתיש, <br />ולמרות שהזעתי חייכתי לייד שנתנה לי את מעט האגורות, <br />והכניסה סטייפה גדולה לכיס שבחליפה שלה, <br />ואת שלי, את החלק הקטן שלי, <br />חצי ממנו נאלצתי לתת לאישה שמנה, שחייכה עלי במבט מאוד עצוב, <br />כמו אומרת "אני אוהבת אותך בני, <br />ואתה שומר עלי חייל שלי, <br />ואתה גם מפרנס אותי פועל שחור שלי, <br />אבל על הצוואר שלי יושב האח שלך החרדי עם מאכלת ומאיים כל הזמן לשחוט אותי, <br />ואפילו שאני יודעת שהוא לא יעשה את זה, <br />אני לא יכולה הפסיק לתת לו, כי אני אימא שלו, והוא יגווע ברעב, <br />ואני עם כל המשא, <br />ועם כל הזיעה, <br />ועם כל המרמור, <br />ועם כל הפחד מפני הערבי, <br />החזקתי חזק במקל וחייכתי לכולם, <br />כמו אמרתי - " אל תדאגו, זה אני! אני שהולך כל בוקר לעבודה, <br />ומשלם כל חודש חצי משכורת מס למדינה, <br />ואפילו שאני יודע שאם מחר יפטרו אותי ואני אפילו לא אוכל לקבל דמי אבטלה, <br />כי לא מגיע לי, <br />אני אמשיך לחיות פה" <br />ועוד אמרתי - " אל תדאגו, זה אני! אני שהולך כל שנה למילואים, <br />ולא ישן כמעט חודש ימים, <br />חוזר הבייתה בקושי, עם רגליים פצועות, <br />ואצבעות חתוכות, <br />ואפילו שאני יודע שקוראים לי פראייר מאחורי הגב, <br />ואפילו שהאשה שלי ואמא שלי מתות מדאגה, <br />ואפילו שיום אחד גם משהו יכול לקרות לי, <br />אני אמשיך ללכת, ואני אמשיך לחיות פה". <br /> <br />אבל גם בזווית עיין קטנה, <br />קרצתי, <br />והגנבתי מבט קטן לאמא השמנה, <br />חכי, יא מולדתי, <br />חכי שקצת יהיה לי כוח, <br />ואני שובר לערבי את המקל על הראש, <br />ותופס את האח החרדי שלי ומעיף לו שתי סטירות, <br />ושולח אותו להרוויח את הקמח לתורה שלו במו ידיו, <br />ואת המשכורת שלי אף אחד לא יבלע, <br />כי אני אבלע לו את הראש, <br />אבל זה יקרה רק עוד קצת, <br />הנה זה מגיע. <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-79770486?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-793181652002-07-24T00:25:00.000+03:002002-07-24T13:21:18.000+03:00<b>שחאדה הלך להביא קרח</b> <br /> <br />היום קרו שתי דברים טובים- <br />האחד, זה שכל חברי הכנסת, הציונים, <br />של אגודת ישראל חזרו לממשלה והם קיבלו לפחות שלושה סגני שרים. <br />והשני, זה שמוחמד שחאדה הלך לעזאזל. <br /> <br />עכשיו. <br /> <br />לגבי הראשון, <br />אני בטוח שהוא טוב. (לשון שגיא נהור, כאילו?!) <br />לגבי השני, <br />לא הייתי כל כך בטוח עד לפני כמה שעות. <br />אחרי הכל נהרגו שם ילדים שהם בטוח חפים מפשע. <br /> <br />אממה, <br />הכל השתנה אחרי שהתחלתי באמת לחשוב על - "מה יקרה אם?" <br />חשבתי לעצמי, <br />מה באמת הולך לקרות עכשיו עם כל הזעם שנוצר, <br />בטח כמה פיגועים הם היכינו לנו ליום שנפתח את השערים? <br /> <br />הרי נניח זה יקרה עוד שבוע, <br />יהיה קצת שקט ופואד יוריד איזה 'וויש' למובארק, <br />ואריק שרון ינסה לשפר תדמית ב סי אנ אנ בגלל שפרס ופואד מאיימים, <br />וביבי ינשוף לו חזק במרכזים של הליכוד, <br />אז יפתחו את השערים. <br /> <br />ואז נתחיל יום אחרי יום לחטוף יותר ויותר פיגועים לזכרו של שחאדה, <br />נקמות, <br />וראינו כבר שהם לא מתבאסים כמונו מדם של ילדים, <br />יותר מזה, <br />כשמוחמד שחאדה ראה בטלויזיה, פיגוע שהצליח לו, <br />ונהרגו שלושה חיילים בדואים, או עשרים עולים חדשים מרוסיה, <br />או משפחה של מתנחלים שנטבחה בבית שלה, <br />או אישה בהריון שבוכה על בעלה שנרצח בפיגוע שהוא הוציא, <br />הוא היה מבסוט! <br />הוא בטוח אמר "אללה הוא אכבר", <br />הוא בטוח הרגיש טוב באותו הרגע, <br />הוא בטח חשב על כל הילדים הקטנים שהוא הכיר, <br />והוא הרגיש טוב איך הוא הולך לרצוח בשבילם את כל היהודים. <br /> <br />ובזמן האחרון, <br />כשהוא לא הצליח להוציא פיגועים, <br />כל השכנים, החברים, המשפחה והילדים, <br />מה אתם חושבים שהם אמרו לו? <br />"ככה יותר טוב?! נמאס לנו לראות יהודים בוכים?! <br /> <br />זובי!!!!!! <br /> <br />הם אמרו לו, אבל כולם! <br />מוחמד, יא מוחמד, <br />תכניס לחיות האלה שלא נותנים לנו אפילו לאכול, <br />תכניס לגזלנים האלה שגזלו לנו את האדמה, <br />תכניס לרוצחים הללו שרוצחים את העם הפלשתינאי, <br />תכניס לאלה שמגדלים את הילדים שלהם, כולם, רק כדי לכבוש אותנו, <br />תכניס להם כמה שיותר כואב, <br />ותכניס להם כמה שיותר חזק, <br />ותכניס להם ישר בלב. <br /> <br />והוא, <br />הוא ,אני בטוח ,לא נח על זרי הדפנה. <br />הרי ,מה כבר היה לו לעשות? <br />לו ולמליון הפלשתינאים בעזה? <br />לשחק שש- בש? <br />ללכת לעבודה באשדוד? <br />לעסוק בספורט תחרותי? <br />אורגיות??????? <br />בטח לא למדו תורה! <br />הוא הכין את הפיגועים הבאים. <br />והם לא יעלמו מעצמם, הם יפגעו ברגע שתפתח הדלת. <br />והוא גם היה מתכנן את הפיגועים האלה היום בלילה ומחר ובעוד שבוע. <br /> <br />אז בשם אלה שהוא רצח, <br />ובשם אלה שהוא עוד ירצח, <br />ובשם אלה שהוא היה רוצח אם הוא היה בחיים, <br />אני כבר לא מצטער. <br />וגם אין לי את החוצפה המוסרית לעשות את זה, <br />כי להצטער זאת פרוילגיה של אנשים חיים. <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=37"> <br /></script> <br /> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-79318165?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-789740382002-07-15T17:40:00.000+03:002002-07-15T17:40:27.833+03:00<b>יום ראשון בשיקגו</b> <br /> <br />ביום ראשון לא עובדים באמריקה, <br />כל הנוצרים הטובים הולכים לכנסיה, <br />ואני יוצא לקניות. <br /> <br />שיקגו, ארץ הישבנים הגדולים, חמה מאוד בתקופה הזאת של השנה, <br />ואפילו המזגן בפורד טאורוס השכורה לא מצליח לקרר. <br />מה שבטוח ,היונדאי הקטנה שלי,עם המזגן מקפיא הישבנים שלה, הייתה עושה פה עבודה לא רעה. <br /> <br />בכל מקרה, <br />בבוקר יצאתי לחפש חוט דייג מיוחד למים מלוחים, <br />אבל בגלל שאין פה ים, הסתובבתי שעה ברחבי העיר עד שמצאתי חנות מיוחדת . <br /> <br />ביקשתי מהמוכר חוט דייג ל"סולט ווטר", <br />הוא הסתכל עלי במבט של "מה???" ושאל אותי "מה?". <br />חזרתי שנית "סולט ווטר". <br />האר'מד לא הבין, וביקש עזרה מקולגה על הקופה, <br />אמרתי שוב ואז נפל האסימון והם אמרו- " אההה, התכנוות 'סל ווטא' דוד?" <br /> <br />חיובי. <br /> <br />סגרנו עיסקה , שלמתי בירוקים וחזרתי לעיירה. <br />בעיירה, קניתי מלבושים, נרות ושפתונים, <br />ויצאתי לרגלי בקניון מפלצתי. <br /> <br />הו אז נתקלו עיניי בחנות של מטיילים, <br />הרבה ספרים, מפות, גלובוסים ודגלים. <br />כמובן חיפשתי את שלנו, <br />הוא ישב שם נסתר בין איסלנד לאירן, <br />אמרתי לו שלום חייכתי והמשכתי. <br /> <br />ובין חנות דיסקים למוצרי חשמל, <br />עברתי בחנות צעצועים מדליקה, <br />סקרתי מוצרים שישבו על מדפים, <br />עד שנתקלו עיניי בצלב וורוד, <br />צעצוע לילדה. <br /> <br />הסתכלתי עליו וחשתי בחילה. <br />לא יודע למה בדיוק. <br /> <br />אולי השילוב בין תמימות של ילדה לדת, <br />אולי זה בגלל הקפיטליזם הדוחה שמוכן לשווק צלב וורוד לילדה קטנה, <br />אולי בגלל שאני יהודי, <br />ואלי סתם בגלל שהייתי רעב והבטן התהפכה. <br /> <br />נזכרתי בדגל והייתי מבובלבל. <br /> <br />מאוחר יותר,בלילה, כשחזרתי מהקרנה, <br />עצרתי לקנייה באיזו תחנה, <br />ברגע שנכנסתי קיבלתי ברכה, <br />ומייד אחריה הופיע שאלה- <br />"מאיפה אתה ידידי" שאל המוכר בלשון כבדה עם מבטא פקיסטני. <br />עיניתי ישראל, <br />לא חששתי, לא נזהרתי, <br />זרק לי "יהודי?" עניתי לו אכן, <br />שאלתי "מוסלמי" ענה לי חיובי. <br /> <br />העמסתי בקבוקים, אשכוליות ותפוזים, <br />חזרתי לקופה וברכתי ל"סאלאם". <br />נהלנו שיחה על נביאים ומשפחה, <br />על מוחמד ומשה, <br />על יצחק וישמעאל. <br /> <br />שאלתי לשמו וענה לי שמי "מוחמד" , <br />הצבעתי על עצמי ואמרתי "איסמי מוסא". <br /> <br />פתאום נכנס כושי גדול, <br />קצת יותר מאמקור שלושה עשרה, <br />ואנחנו הישתתקנו, <br />הכושי הרגיש ונעלב אז קצת צחקנו. <br /> <br />כשהוא יצא, יצא סודו, <br />סוד עצוב של פקיסטני, <br />הוא סיפר שהוא לבד, <br />ושאישתו מחכה בביית, <br />מגדלת לה ילדה בהרים הפקיסטנים, <br />והוא מחכה כבר לחזור רק עוד קצת וזה נגמר. <br /> <br />דבר אחד בטוח, <br />באותו הרגע, הבנאדם שהזדהתי איתו יותר מכל בכל שיקגו, <br />היה מוסלמי ושמו מוחמד, <br />כי גם אני כבר קצת נקרעתי. <br /> <br />היא, מחכה לי שאחזור, <br />לבדה עכשיו בבית. <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=36"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-78974038?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-787802092002-07-10T18:58:00.000+03:002002-07-10T18:58:21.040+03:00ההר הוליד פיל <br /> <br />אם באמת מוחמד לא היה הולך להר, <br />האם ההר היה בא אליו? <br />הבוקר השקעתי מחשבה עמוקה על ריקוד הפסדובלה, <br />בריקוד הפסדובלה פעם אתה מתקרב ואז מתרחק, <br />ופעם מתקרבים אלייך. <br /> <br />ומניין נובעת המחשבה- <br />שעתיים שינה הידרתי מעיניי בלילה של אתמול, <br />ישבתי וכתבתי וחידדתי מילים מקצועיות ולשון טכנית, <br />מיתוך מגמה ליצור את תמונת המצב המקצועית, <br />והמשא ומתן שבו אני נתון בסן - פרנסיסקו. <br /> <br />ציפיתי שכשהבוקר יבוא, <br />אנהל שיחת וועידה עם הקולגות התל-אביביות שלי, <br />אך, <br />נא בעיין, <br />כמו שמישהו פעם אמר. <br /> <br />ככל שאתה יותר משקיע מצידך, <br />כך אתה נכון יותר לאכזבה, <br />ולחוסר השקעה בצד שמנגד. <br /> <br />יותר מזה, <br />ופה אף אקצין, <br />ניכר שמידת ההשקעה הרבה שנתתי, <br />קצת הפחידה אותם, <br />והם שלחו לי מעיין מסר - <br />מה אתה עובד קשה? <br />תעשה חיים! <br /> <br />אז אני לא מתכוון, <br />בשום כוונה מדומה או מעשית, <br />לעבוד בזעיר אנפין קשה יותר, <br />מעבודה יומיומית! <br />ואף אוסיף וגם אומר, <br />בדיוק את זה הדבר- <br />אם נהניתי חמישה, <br />אהנה עשרה, <br />אם עבדתי תשעה, <br />ארד לשמונה, <br />ואם דאגתי שתיים, <br />אדאג פחות מחצי. <br /> <br />וזה עוד כלום ממסקנות הבוקר הזה. <br />קצת כבוד זה לפעמים מה שאתה מבקש, <br />אבל אם תשקיע , <br />לא כל כך תקבל. <br />רוצה להרגיש מלך? רוצה יחס מפנק? <br />שכב לאחור, <br />חייך מלוא פנים, <br />תן לדברים לזרום מעצמם, <br />תהנה מכל רגע, <br />תצעק כשצריך, <br />תן לעצמך להיות ההר, <br />ומוחמד כבר יבוא אלייך. <br /> <br />ועוד מסקנה מהבוקר הזה, <br />אם קצת מרגיזים אותי, <br />אז אני מתחיל לזמר, <br />האצבעות רצות בתזזית על המקשים, <br />המילים יוצאות מבלי לחשוב מבלי לשים. <br /> <br />משה, <br />סן פרנסיסקו. <br /> <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=34"> <br /></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-78780209?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-787344002002-07-09T18:51:00.000+03:002002-07-09T18:51:42.093+03:00נחיתה רכה <br /> <br />בסן פרנסיסקו, <br />במלון "מריוט", <br />ראיתי סרט בחדר ליפני השינה, <br />ועלתה לי בראש שאלה ועוד שאלה. <br /> <br /> <br />למה תמיד ראש העיר בסרטים הוא כושי? <br /> <br />למה כל נהגי המוניות באמריקה הם הודים? <br />למה תמיד בטיסות יושבים לידי אנשים שאין לי על מה לדבר איתם? <br />למה לא תשב לידי איזו קלואדיה שיפר, <br />או איזה נווד עם סיפורים מכל היבשות? <br />למה תקע החשמל באמריקה בנוי בצורה שונה? <br />למה הם תקועים על 110 וולט, <br />מה זה? בכוונה? כדי שאני אאלץ לקנות שתי מכונות לתספורות? <br /> <br /> <br /> <br />ביום שבת הלכתי לים, <br />אהוד הזהיר אותי בערך רבע שעה שחם ויש מדוזות, <br />הלכתי עם שרה, <br />נהננו ממש, <br />קפצנו למים, <br />שחינו ,השתוללנו, <br />ואז התחבקנו, <br />ומדוזה אחת ממש קינאה, <br />וניסתה להצטרף גם לחגיגה, <br />היא חיבקה אותי מכל הלב מאחור, בגב, <br />ועכשיו אני צלוק, <br />נראה כאילו הולכיתי, <br /> <br /> <br /> <br />אז למה נבראו המדוזות? <br />ומה באמת עושים כשמדוזה מחבקת? <br />מפזרים חול? <br />מורחים ביצה? <br />משתינים על זה? <br />מורחים ? <br />לכל אחד רעיון,ומשום מה כולם עובדים. <br /> <br /> <br /> <br />ולמה כשמדוזה נפלטת לחוף, <br />תמיד ניגש אליה איזה עארס עם מטקה, <br />ומשחק איתה, <br />בזמן שכל החוף מתעניין? <br /> <br /> <br /> <br />ביום שבת הכנו כדורי שוקולד עיסתיים מפוזרים בקקאו, <br />לא זוכר את השם המדויק, <br />אבל היה ממש טעים, <br />היה לזה טעם כאילו זה בא מאהבה, <br />אז אני אקרא לקינוח בעברית, <br />"באה מאהבה", <br />וכמו שאצלנו אומרים במטבח - <br />שוקולד בא מאהבה או שלא בא לי בכלל. <br />והמתכון בא יבוא. <br /> <br /> <br /> <br />חידה- <br />מי זאת שתוקפת אותך בבואך לארץ רחוקה, <br />מי זאת שמצליחה להדיר שינה ממך? <br />מי זאת שגורמת לקיבתך לקרקר כשכולם כבר חורפים? <br />ומי זאת שמזכירה לך מאין באת ומתי אתה חוזר? <br />תשובה - מפלצת ה-ג'ט לג. <br />ועכשיו היא בהתקפה. <div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-78734400?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-784748192002-07-02T22:33:00.000+03:002002-07-02T22:36:23.000+03:00<b>רגיל, רגיל, רגיל נותב</b> <br /> <br />היום יום שלישי ועל יום שלישי נאמר פעמיים כי טוב, <br />ואכן היום היה יום טוב, <br />התחיל טוב, <br />המשיך טוב, <br />ונראה שכך גם יגמר. <br /> <br />היום תכננתי את הגיחה לסן - פרנסיסקו, <br />והיום גם הספקתי הרבה מטלות, <br />והיום גם נפתחה לי המוזה, <br />והיום גם כל כוחותינו שבו בשלום. ( והמבין יבין ). <br /> <br />אז איפה להתחיל, ומה פה המסר? <br />תשובה - לא יודע וגם לא מעניין אותי. <br /> <br />אז מה קרה בכל זאת? <br />תשובה - לא קרה משהו מיוחד. <br />אבל מה, <br />אחרי כמה שבועות של פרויקט שנמרך בעבודה, <br />בתוספת של יכולת ריכוז ליקויה שנבעה מהתאהבות מטורפת, <br />הצלחתי לתת נוקאאוט והישגתי את סיום הפרויקט בדרך שלי. <br /> <br />מה הביג דיל? <br />מה הביג דיל???!!!!! <br />הצלחתי להזיז קיר! <br />גרמתי לאנושות להבין שהעולם הוא עגול! ולא מרובע! <br />ותאמינו לי שזה לא היה קל, <br />היה פה שימוש בשפה טכנולוגית מרשימה, <br />בתוספת של המון סבלנות והקשבה, <br />בשילוב עם הסברים והמחשה, <br />ואז ברגע שנפתח הפתח, <br />וראיתי את הצוהר שדרכו אוכל להשחיל את הפצצה, <br />דחפתי אותה בכל הכח, <br />ולא עזבתי עד שהיא התפוצצה, <br />קירות הבונקר נשברו, <br />הפתרון שלי התקבל ברוב קולות ובהסכמה מלאה. <br />ולי נשאר לסגור את המחברת, <br />ללחוץ ידיים בנימת תודה ובהצלחה, <br />לקחת את התיק, להדליק את המכונית ולחזור הבייתה עם חיוך מרוח על כל הפרצוף. <br /> <br />כמו שלימדו אותי ואת ניסימיקו כשהיינו בצבא, <br />רגיל רגיל רגיל ואז אחד נותב, <br />ככה מתבייתים עד שמשיגים מטרה. <br /> <br />ובסופו של דבר כמו שאמר קוהלת הגדול- <br />הכל תחרווט, <br />ורצוי לאמר את זה לפחות פעמיים ביום, <br />באינטונציה של גז שנפלט בתרועה גדולה - תתתתתחרווט. <br /> <br />וסתם בשביל הכיף והאנרגיה הטובה, <br />בא לי לכתוב את המשפט הבא, <br />יש לי חברה חדשה ואנחנו מטורפים אחד על השני. <br /> <br />לילה טוב ואל תשכחו - הכל תח............ <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=33"> <br /></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-78474819?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-783952882002-07-01T01:43:00.000+03:002002-07-01T01:43:38.963+03:00<b>הצהרת כוונות</b> <br /> <br />לא כתבתי הרבה זמן, <br />וזה לא מתוך עצלות, <br />אין לי חסימה וגם לא סתם הזנחה. <br /> <br />פשוט ישנם רגעים בחיים, <br />שאתה מרגיש את הסכנה קרבה, <br />ואז אתה מפעיל את הקילר אינסטינקט שלך, <br />את כל מה שיש לך וכל מה שאתה יודע כדי לעבור, <br />כדי להתגבר, <br />כדי לנצח בכל מחיר, <br />כי את הקרב הזה אתה לא תפסיד בשום מחיר. <br /> <br />קשה לשמור על העירנות הזאת למשך זמן, <br />וגם מעייף להיות לוחם במשרה מלאה, <br />אבל עכשיו עם deep purple באוזניים, <br />אני בהפוגה וכמו שזה מסתמן יש סימנים של שבירה אצל האויב, <br />יתכן והמערכה תושלם בקרוב ונוכרז מנצחים, <br />והפרס למנצח - אושר גדול. <br /> <br />בינתיים, <br />הזנחתי הרבה דברים, <br />אבל כל דבר בעיתו, <br />ויסלחו לי החברים והאוהבים, <br />חיכיתי לרגע הזה, <br />והנה הוא בא, <br />קשה לי להסביר באופן מלא, <br />על מה מדובר ומה קורה, <br />מה לעשות - ביטחון שדה, <br />ועדיף לדעת כמה שפחות פרטים. <br />כשיחול חוק ההתישנות, <br />אספר וגם אשפוך הכל, <br />ואולי גם אקים איזו וועדת חקירה. <br /> <br />מבטיח לחזור בשוך הקרבות, <br />מקווה שתזכרו לי חסד נעורים, <br />אם אהבתם את ההתחלה אז תאהבו גם את ההמשך, <br />ואם לא אז לא. <br /> <br />לילה טוב. <br />ובשבוע הבא - מושיקו בסן פרסיסקו. <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=32"> <br /></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-78395288?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-781071922002-06-24T01:06:00.000+03:002002-06-24T01:06:25.763+03:00<b>סיפור לא פשוט</b> <br /> <br />מעשה באיש אחד, <br />איש פשוט ושמח, <br />לא עשיר אך לא עני, <br />לא גבוה וגם לא נמוך, <br />לא שמן ,לא רזה, <br />מין איש כזה. <br /> <br />איש נחמד לבריות, <br />דירת שני חדרים, טלויזיה ומגבר. <br />המון מוסיקה, מעט ספרים, <br />הרבה טיולים, <br />הרבה שיחות בלילה, <br />הרבה חברים, <br />הרבה חברות, <br />הרבה סרטים, <br />אהבות ישנות, <br />קריירה, <br />קפה שחור עם קיימק, <br />ופתרונות לשאלות קשות. <br /> <br />בכל מיקרה, לאיש הזה, <br />שבבוודאי גם אתם הכרתם, <br />קרה מקרה, <br />יום אחד באחת הדרכים שבהם הלך, מצא אוצר! <br />אוצר גדול! <br />המון כסף! המון זהב! ויהלומים, הרבה מאוד יהלומים! <br />ואין דורש. <br />שלו! רק שלו! <br /> <br />אסף אליו האיש בכיסיו, בידיו, בנעליו, <br />אוהו כמה שהוא אסף. <br />אוצר, ממש אוצר, אמר האיש לעצמו. <br />עכשיו אוכל לקנות כל שארצה, חשב, <br />עכשיו אהיה ממש מאושר. <br />והוא שמר על האוצר מכל משמר, <br />והוא חשב על האוצר יותר מכל דבר. <br />ואז החלו להופיע בראשו מחשבות - <br />מה יקרה אם יבוא זר וילקח ממני האוצר? <br />מה יקרה אם מחר יפרצו הכספת ויקחו כל דבר? <br /> <br />חשב האיש מחשבות מוזרות ומפחידות, <br />רץ לימין ולשמאל וכולו דאגה, <br />לא ישן, בקושי אכל, <br />הפסיק לנגן, ירד במשקל. <br /> <br />ואז הוא עצר, <br />סיגריה הדליק, <br />בכסא ישב, <br />הרתיח קפה, <br />נגן תקליט ישן, <br />נשען לאחור, <br />נשם עמוקות, <br />צלצל לחבר, <br />לבש קצר ויצא לרחוב. <br /> <br />הו אז החל לחייך, <br />ורוחו עליו נחה, <br />ואז גם הבין - מה גדול האוצר, <br />וכמה שהוא בר מזל, <br />ואיך שחייו שלו הפשוטים, הנעימים, <br />הם האושר הגדול, <br />הם הזהב, הם היהלומים, <br />ואותם ישמור, <br />ומהם יהנה, <br />ואותם גם יחלוק, <br />ומהם יוכל להשיג כל שירצה. <br /> <br />אז הוא לא השליך את האוצר, <br />ולא נתן אותו לזר, <br />אלא מסגר אותו, <br />ושם מאחורי זכוכית גדולה, <br />כדי שיוכל תמיד לזכור - <br />מהו אושרו האמיתי, <br />ואת מי הוא אוהב באמת, <br />ומה חשוב לו יותר. <br /> <br />לילה טוב, <br />הקפה שלי מתקרר. <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=31"> <br /></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-78107192?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-780203522002-06-21T13:52:00.000+03:002002-06-21T13:52:43.870+03:00<b>אותי זה מצחיק!</b> <br /> <br />הייתי במועדון ה-"קאמל" <br />וראיתי הופעה מעפנית של 5 סטנד-אפיסטים, <br />הם לא היו מצחיקים. <br />והם שרו את אותם השירים ואמרו את אותם הדברים, <br />כמו לפני שלוש שנים. <br /> <br />יותר מזה,וזה שיא האיכסה, שהם יורדים כסאח על הקהל. <br />יוצר מצב שאם הגעת מאוחר למופע סטנד-אפ בארץ, <br />אז אכלת אותה ויש מקום פנוי רק בשורה הראשונה. <br /> <br />יותר מפחיד משיחת מג"ד בטירונות. <br /> <br />אז איך עושים סטנד - אפ טוב? <br />וואלה, <br />לא יודע, <br />עדיין לא ניסית, <br />ולא בטוח שאצליח. <br />אבל דבר אחד כן אני יודע, <br />שבפעם הבאה שאני אגיע לשם (אם בכלל), <br />אני מבטיח לשבת שורה ראשונה, <br />ואני אחכה להם. <br /> <br />נכון, <br />שלפעמים כדי להצחיק מישהוא אחד, <br />מישהוא אחר יכול להיפגע, <br />אבל עדיין, ללכת למופע שבו, במשך שעתיים, <br />כל נושאי השיחה נסובו סביב ה"ציצים" של איזו עלמה מפותחת מהשורה הראשונה?! <br /> <br />אם בא לך לצחוק על מישהוא כדי להצחיק, <br />אז צחק על עצמך, <br />ואם הפאדיחה גדולה מדי אז תגיד -"חבר שלי". <br /> <br />הנה קטע על חבר שלי. <br /> <br />יום הגיוס לצבא הוא יום מאוד מלחיץ, <br />אז ביום הגיוס לצבא, חבר שלי היה מאוד לחוץ. <br />כשהאחות אמרה לו להיכנס מאחורי הפרגוד ולהוריד תחתונים, <br />הוא עשה את זה, <br />חמש שניות אחר כך נכנסה חיילת עם מחט - עשרים ושתיים סנטים, <br />ובדיוק לפני שתקעה אותה בישבן, <br />גילתה שאין מולה ישבן, <br />אלא חתיכת חבילה מבוהלת ומידלדלת, <br />שניהם צרחו, והיא התעלפה. <br />אחרי זה ,מהפאדיחה, <br />וחבר שלי ספק פה וואחד פאדיחה, <br />הוא יצא החוצה, <br />ונשען על איזה שולחן, <br />שלוש שעות אחר כך כשהוא סיים לנקות מעצמו את כל הדיו של שולחן תביעת האצבעות, <br />המ"כ אמר לו להכין רשימת שמירה ללילה, <br />אבל מכיוון שהוא היה האשכנזי היחידי במחלקה של נתנייתים וחולונים, <br />הוא שמר חצי לילה עד שהוא נרדם. <br />בבוקר הוא התעורר וגילה שכולם הלכו, <br />אז גם הוא הלך, <br />בערב התקשרו לאמא שלו מהצבא ואמרו שהוא דפק נפקדות, <br />אז אמא שלו שאלה כמה זה עולה והבטיחה לשלם על כל מה שהוא דפק, <br />למחרת הוא התגייס לצנחנים. <br />אז דיר בלאק ערפאת! <br /> <br />לא מצחיק? <br />לא שילמתם חמישים שקל כניסה - אז אל תבואו בטענות. <br /> <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=30"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-78020352?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-778498542002-06-17T19:26:00.000+03:002002-06-17T19:26:21.643+03:00<b>נדודים בנשמה</b> <br /> <br />בכל פעם אני עובר למקום חדש, <br />כל פעם סביבה חדשה או משימה חדשה, <br />חברים חדשים או אישה חדשה. <br /> <br />כל פעם אני מזמין הובלה, <br />לא אוהב להשאר תקוע, <br />את מה שמתאים לי - לוקח איתי, <br />ומה שלא משאיר בחוץ או מעביר לאחרים. <br /> <br />כל פעם זה מפחיד קצת לפני וגם בהתחלה, <br />אבל תמיד זה משתלם - <br />חששות אל מול הרפתקה, <br />נוחות אל מול שינוי, <br />ביטחון אל מול התחדשות. <br /> <br />אז עכשיו אני לקראת מעבר, <br />המזוודות מוכנות לקחתי הרבה. <br />הרעיונות מבולגנים, <br />אבל יש תחושה של הרפתקה, <br />עוד מעט יוצאים לדרך. <br /> <br />הדרך נראית לי וואחד ארוכה, <br />וממה שהספקתי לראות יש המון טיפוס ועליה. <br />לפעמים אני חושש שיגמר לי הדלק, <br />אבל כשאתה יוצא אל המסע, <br />גם אם יש לך ג'ריקן 20 על הגב, <br />ואלונקה עם איזה אחד שמן על הכתף, <br />אתה תמיד מגיע לסוף, <br />לא משנה כמה זה קשה. <br /> <br />ובסוף אתה יושב, <br />מדליק לך סיגריה טובה, <br />מסתכל אחורה ,נהנה מכל מטר שעשית, <br />ומוכן לאחד יותר קשה, עם יותר סיפוק, <br />יותר משקל ויותר עליה. <br /> <br />אז לאן הפעם? - קצת קשה לי לומר, <br />המטרה ברורה אבל הדרך לא כל כך, <br />אחרי הכל זאת דרך חדשה. <br /> <br />ועד הסיגריה שאחרי, <br />אני מעמיס וזז. <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=29"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-77849854?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-778204182002-06-17T01:12:00.000+03:002002-06-17T01:16:06.000+03:00<b>אתם קולטים!!?</b> <br /> <br />אחרי המבזק של שש וחצי ב'גלי-צה"ל' <br />שמעתי שיר של 'נטשה' - <br /> <br />"שיברי את הטלויזיה ובואי נלך לישון, <br /> כל כך הרבה זמן אני לא מצליח לחלום, <br /> יש בי אהבה, ים של אהבה ,אפילו יש לי קצת כסף, <br /> אז מאיפה זה בא? איפה זה בא? מאיפה בא העצב?" <br /> <br /> אז לא שברתי את הטלויזיה ועוד מעט אלך לישון, <br /> קודם אניח את השפורפרת, <br /> ואכנס למיטה עם ספר שקיבלתי. <br /> <br /> אבל מהשיר הזה, <br /> עם כל הפשטות והמלנכוליות שבו, <br /> הבנתי משהו. <br /> שאולי החל ממחר יעשה את החיים שלי עוד יותר וורודים, <br /> ויהיה לי יותר קל לכתוב, <br /> והאופטימיות שלי תגבר, <br /> וזמן החיוך על השפתיים שלי יגדל, <br /> ואני אוהב יותר, <br /> וגם יאהבו אותי יותר בחזרה, <br /> וזה כל כך פשוט, <br /> שזה עוד יותר משמח אותי. <br /> אקרא לזה - 'וידה דה נוסטרוס' - החיים שלנו! <br /> <br /> רוצים את החיים שלנו בחזרה, <br /> רוצים, רוצים ולא מוותרים, <br /> לא רוצים לשמוע את הבריתות בין פואד לליכוד, <br /> לא רוצים הדלפות על דוחו"ת של השב"ק, <br /> לא רוצים לראות אנשים נהרגים, <br /> לא רוצים לדעת על כל הפיגועים, <br /> לא רוצים לשמוע על מצב הכלכלה, <br /> ולא להרגיש על הגב את כל המדינה, <br /> בשביל זה אנחנו משלמים להם משכורת. <br /> הרי גם ככה הם עושים מה שהם רוצים, <br /> ואחרי זה רק אנחנו סובלים. <br /> <br /> <b>אז תנו צלצול ל-yes, <br /> קיראו לאיש של הכבלים, <br />ותכריזו על ניתוק מהערוצים המדכאים.</b> <br /> אויבים, ומנהיגים, <br /> מוכרים, ומהמרים, <br /> שקרנים, ונוכלים, <br /> לא רוצים אתכם יותר אצלנו בסלון! <br /> <br /> ואז, <br /> אפילו הערבים יתבעסו לעשות פיגועים - <br /> ביגועים בלי רייטינג?! יענו השתגעתם?! מג'נונין? <br /> <br /> ולא משנה מה יקרה בכנסת, <br /> גם ככה נסגור איתם חשבון בבחירות. <br /> ואם לא אז היחידה לחקירות פנים תכניס להם. <br /> <br /> אבל אנחנו, <br /> אנחנו רוצים שקט. שוש.... <br /> <br /> רוצים להרגע. <br /> <br /> רוצים להנות, <br /> כדי שיהיה לנו כוח להלחם, <br /> כדי שנוכל לחיות. <br /> <br />אז לילה טוב לי וחלומות 'תפוזים' כמו שילדה אחת פעם אמרה לי. <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=28"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-77820418?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-776737162002-06-13T02:21:00.000+03:002002-06-13T02:29:34.000+03:00<b>הבלדה למופלטה</b> <br /> <br />היום רציתי לכתוב על כמה דרכים מדליקות, <br />מקוריות,שימושיות וחשובות, <br />דרכים להתחמקות אלגנטית מפגישה עיוורת, <br />אבל, <br />יש משהו יותר רציני שחשוב לי לטפל בו קודם. <br /> <br />וזה מתחיל מכאן- <br />כחבר פעיל באגודה נגד סטריוטיפים מזרחיים, <br />החלטתי שאני חייב לומר כמה מילים לאזרח 'חיים חפר'. <br /> <br />לא בא להעליב, <br />לא לפגוע, <br />רק להתווכח, <br />ואולי קצת לתת בראש. <br /> <br />חיים, יא חיים, <br />אני מודה, <br />לא קראתי את מה שאמרת. <br /> <br />אבל מופלטה?! <br />מופלטה?! <br /> <br />הסקט ושמע כמה מילים על מופלטה מיהודי צפון אפריקאי שכמוני. <br /> <br /><i><b>מופלטה</b></i> <br />מופלטה זאת לא עוגיה, <br />מופלטה זאת לא דובשנייה, <br />מופלטה זה לא חטיף, <br />לא חלקום ולא קדאיף, <br />מופלטה זה שיר מרוקאי, <br />שיר מרוקאי שמתנגן לך בפה, <br />יש בו רוך ומתיקות של אהבה בדבש, <br />יש בו פזמון חוזר של לעיסה, <br />והוא תמיד מזכיר לי את אמא של חבר שלי. <br /> <br />מופלטה יא חיים, <br />זו תרבות. <br />כמו הדרבוקה הערבית, <br />כמו הקבב הרומאני, <br />כמו השניצל הווילנאי, <br />כמו הקובה העיראקית, <br />כמו שירת ימי הביניים, <br />כמו הקפה הטורקי והקיימק, <br />כמו החומוס-פול המיצרים, <br />כמו הארץ השלמה והמתנחלים, <br />כמו הלמדנות והחרדים, <br />כמו הגבורה והישראלים. <br /> <br />כל אחד הביא משהו לארוחה התרבותית. <br />הרבה צבעים , הרבה ריחות, הרבה זכרונות, <br />לבבות שבורים, אהבות גדולות, <br />הופעות רוק בכיכרות , קונצרטים באולמות, <br />שכונות מצוקה ופלוגות של שיריונרים מרוחים בגריז. <br /> <br />אבל מה, <br />כולם אחים. <br />יהודים, <br />כאילו אתמול יצאו ממצרים, <br />כאילו היו כולם במעמד הר סיני, <br />כמו בראשונה. <br /> <br />וממך יא חיים, יש לי בקשה, <br />יתכן שקצת תופתע ממנה - <br />בבקשה, תן לנו בראש, <br />תן לנו חזק, <br />בכוח, <br />מימין, משמאל, <br />מלמטה, <br />מלמעלה, <br />תכה חזק, אל תפחד, <br />זה לא כמו אז. <br />אלו מכות?! תן בכוח! <br /> <br />אל פחד. <br />כבר אי אפשר לשבור אותנו, <br />אולי קצת להכאיב, <br />אולי קצת להעליב, <br />אבל שים לב, ושים לב טוב - <br />להוכיח שאנחנו יותר טובים - זהו דלק המהפכה. <br />זאת האש שבוערת בפנים, <br />שמחייבת אותנו להצטיין בלימודים, באקדמיה, <br />להיות גיבורים בצבא, <br />לתת פייט על ג'ובים טובים, <br />לחיות חיים עם ערכים, <br />להגיע רחוק ולהיות הכי טובים. <br /> <br />כואב מאוד שיש כאלה שעדיין נשברים מהסיגמות, <br />אבל המהפכה עדיין בהתהוותה, <br />מהפכת התרבות הישראלית לשיוויון, <br />מיזרח ומערב, <br />ספרד ואשכנז, <br />צבר ועולה, <br />סטרייט וגאה. <br /> <br />כי מציון תצא תורה ודבר אדוני מירושליים. <br />והיינו אור לגויים. <br /> <br />נכתב ע"י משה המיצרי, <br />שהוא בעצם יהודי מזרחי, <br />חצי סורי-חלבי ממוצא ספרדי, <br />רבע מיצרי ממוצא תימני, <br />ורבע מיצרי ממוצא עיראקי ששורשיו באשור. <br /> <br />אבל אתה יכול לקרוא לי מוסא. <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=27"> <br /></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-77673716?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-776303602002-06-12T02:44:00.000+03:002002-06-12T11:44:05.000+03:00<b>זמן הרוקנרול</b> <br /> <br />לפני שאתה קורא, או את, <br />לעצור רגע. עצור! <br />לשים מוזיקה בדיסק או ברדיו, <br />עם מקצב של להקת - the who, <br />ולמי שאין אז קצת רוק עם קצב. <br /> <br />הכתב יחכה. <br /> <br />. <br />. <br />. <br />. <br />שמתם? <br /> <br />סבבה, <br />תנו גז וצאו לדרך....................... <br /> <br />טוב, <br />אז הרבה זמן לא כתבתי, <br />וגם אם כן אז הסנסציה קצת נעלמה, <br />ואם מישהו שאל - למה? <br />אז התשובה היא פשוטה, <br />אני מאוהב! <br />מאוהב! <br /> <br />ולא סתם אהבה, <br />אלא אהבת רוקנרול, <br />עם זרימה ,קצב ,הרמוניה, הרבה תופים הרבה חשמליות. <br />חברים, <br />הוודסטוק כרגע זה אצלי בנשמה, <br />ויש אחלא הופעות, <br />וכולם רוקדים וקופצים ומבסוטים!!!!!!!!!!!!!! <br /> <br />אז לעת עתה העולם יחכה לי, <br />אני אכתוב קצת פחות כי האנרגיות שלי רוגשות, <br />בגלים גבוהים ובינוניים באזור ההרצים של קול הרוק והרול. <br /> <br />זה לא אומר שהלכה המוזה, <br />נהפוכו, <br />היא שרירה וקיימת, <br />ומתעצמת לקראת היעד הגדול שקיים אצלי מיום שהבנתי מי אני, מה אני ולאן אני הולך. <br /> <br />רק שכרגע, חלק חשוב בפאזל של האישיות מתמלא בדיוק מדהים, <br />והתמונה מתחילה להראות. <br /> <br />ולא אכפת לי כלום, <br />ואנ'לא דואג מכלום, <br />מרגיש כל כך חזק ששום דבר לא יכול לעצור אותי. <br /> <br />אז למי שהתגעגע, <br />נראה לי שחזרתי, <br />עם כוחות מחודשים, <br />רעיונות חדשים, <br />תשאירו תגובות, <br />תקראו לחברים, <br />תשימו דיסק, <br />ותנו בווליום, <br />Because this is my generation. <br /> <br />ותתכוננו להפגזה. <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=26"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-77630360?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-775396212002-06-10T01:09:00.000+03:002002-06-10T01:09:20.330+03:00<b>מילים שירדו מהלב</b> <br /> <br />עכשיו לילה וחם ברמת-גן, <br />המזגן מקרר,המאוור עושה רוח, <br />אבל בכל זאת חמסין ולח ודביק. <br /> <br />ואני, <br />חזרתי אתמול והנה אני בבית, <br />הרחוב חיכה לי יחד עם המכונית, <br />הבית היה קצת בודד, <br />וניתקו לי את הקו. <br /> <br />כשהתקשרתי לבזק כדי לחבר, <br />גיליתי שאני משלם על 'זמיר', <br />אז התרגזתי, צעקתי, פקססתי והפסקתי. <br /> <br />עכשיו אני לבד בבית, <br />כולם הלכו, <br />ונשארתי בפינה הקטנה והרגועה שלי. <br />סופסוף קצת זמן לחשוב. <br /> <br />היום גם ראיתי תוכנית בטלוויזיה על התקפי לב, <br />דיברו שם על הצורך להתנתק קצת מהלחץ כדי לשמור על הבריאות, <br />אבל מה אם הלחץ הוא חלק מהשיגרה? <br />לא מסכים איתם! <br /> <br />אני ממליץ על שעה ביום בהקדשה ממך לעצמך, <br />אבל לא שעה עם ספר או סרט או משחק במחשב, <br />אלא שעה שבה תוכל לדבר ולהגיד את כל הדברים שיש לך על הלב, <br />עד שתרגיש שהוא רגוע וירד ממנו הסלע שצברת בזמן האחרון. <br /> <br />לפעמים אני פוגש בנאדם ואז אני הופך אותו לקבלן העפר שיוריד ממני את הטון שיש לי על הלב. <br />לפעמים אני פשוט כותב. <br />אבל צריך להוציא את הכל ולא להשאיר, <br />כי הלב לא אוהב קצוות לא סגורים, <br />והלב לא אוהב אנשים עצובים, <br />והלב שונא ששומרים בפנים, <br />הלב אוהב כשאנחנו אוהבים. <br /> <br />אז אם לא מצאת אהבה, <br />לא נורא, תמשיך לחפש ואל תתעצב. <br />ואם בא לך לכתוב ואין לך למי, <br />לא נורא, כתוב אלי ואני מבטיח להקשיב. <br /> <br />ואם אתה בכל זאת עצוב, <br />אז יש לי המלצה - <br />תצחק, תשיר, תרקוד, תלך, תחזור, תנשק, תחבק, אל תעצור ,אל תתאפק, <br />אתה עושה זאת כמשימה בשליחות הלב. <br /> <br />אז צא לדרך בחור, ותמיד תזכור, <br />כשהמצב ישתפר, <br />כשיהיה לך טוב, <br />כשתמצא את האהבה, <br />את האוזן הקשבת, <br />תצטרך אותו, <br />ללא צלקות, פועם ,מנגן ,שר וזורם. <br /> <br />מלב אל לב. <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=25"> <br /></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-77539621?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-774280412002-06-06T21:48:00.000+03:002002-06-06T21:48:48.940+03:00 <br /><b>אני חוזר הביתה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!</b> <br />למרות הכל והמצב <br />ולמרות הדולר והכלכלה, <br />ולמרות יוסי שריד, <br />ולמרות החדשות, <br />אני כל כך רוצה הבייתה. <br /> <br />קשה לי לפענח את מקור התופעה, <br />אבל כנראה שכל כך טוב בבית שאין לזה תחליף, <br />איך החזקנו מעמד בגולה אלפיים שנים? <br />איך לא השתגענו מגעגועים? <br /> <br />והאוכל שלנו <br />forget about it, <br />שום דבר לא ישווה חומוס עם פול, <br />משולב ביצה, <br />שמן זית למעלה ופיתה בצד. <br /> <br />והקפה שלהם, <br />אין לי בכלל מה להוסיף או לומר, <br />הקפה פה מגעיל, <br />ואין פה טורקי, <br />אין שחור, <br />אין פינגא'ן. <br /> <br />והרדיו, <br />שווה הצצה, הרבה מוסיקה חדשה, <br />אבל אין מידי פעם איזה להיט בעברית, <br />ואין חדשות ולבטח לא מבזק <br /> <br />והטלויזיה, <br />כמו בארץ. <br />בלי ערוץ שתיים. <br /> <br />והבחורות, <br />מתחלקות לשתיים, <br />חציים עמק הסיליקון וחציים עמק הבכא. <br /> <br />ומזג האוויר, <br />קר, <br />אמצע הקיץ והגשם לא מפסיק. <br /> <br />אז אני מחר עושה עלייה, <br />עולה על מטוס וחוזר חזרה, <br />כנראה שכבר נמאס לי מכל הסיפור, <br />לא רוצה אמריקה, רוצה הבייתה. <br /> <br />רוצה לפקקים, לפיח ולחום, <br />רוצה לתל אביב, לים התיכון, <br />לפגוש את החבר'ה בערב שבת, <br />לאכול איזה קובה מהסיר או המחבט, <br />לשתות כוס של בירה בתל אביב על החוף, <br />לשטוף העיניים מכל הביקיני והמחשוף, <br />הו ארצי מולדתי, <br />כמה שהתגעגעתי, <br />חכי לי ואחזור, <br />עוד מעט והגעתי. <br /> <br />ולכל אלו שחיים בגולה, <br />חיזקו ואמצו ועימדו במשימה, <br />אבל מילה קטנטנה יש לי אליכם, <br />אין אהבה גדולה מישראל. <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=24"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-77428041?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-772869572002-06-03T17:10:00.000+03:002002-06-03T17:10:08.860+03:00<b>למי יש יותר כבוד</b> <br /> <br />על הקשר בין אמריקה, כבוד, פוליטיקה ושכונה. <br /> <br />אז איפה להתחיל, <br />ככה, <br />במסעותיי הרבים לארץ הענקים, <br />נחשפתי לא פעם אל היאנקים כישראלי, <br />זה שהגיע מה-מידל איסט. <br />ואם יש דבר שחשוב לי לומר, <br />זה שהיחס משתנה, לא קבוע ולא נשאר. <br /> <br />לפני כשנתיים זאת הייתה אפטיה ,(עיין ערך-הסכמי השלום) <br />לפני שנה זאת היתה אמפטיה,(עיין ערך-סבלנו מאנתפאדה קשה) <br />והיום זאת לבטח סימפטיה.(עיין ערך-חומת מגן ואריק מלך ישראל) <br /> <br />ורק לשם הבהרה, <br />זו לא סימפטיה של אחים לצרה, <br />לא כזאת, <br />לא קיבלתי מבט אחד של רחמים, <br />לא השתתפות בצער, ולא ניחומים. <br />אלא כבוד, <br />כבוד, <br />ועם המון ריספקט. <br /> <br />ולמי שעוד לא קלט, <br />זה הרי לא ברור, <br />דעת הקהל פה, דעתו של הציבור, <br />זאת שמשנה עולמות אצלנו, <br />שמכניסה ומוציאה כל יומיים את כוחותינו, <br />שמעלה את המורל, <br />או מורידה המצברוח, <br />היא לא כל כך מסובכת ,היא נתנת לפיצוח. <br /> <br />וסתם לשם הדגשה - אני מקבל פה וואחד כבוד כישראלי. <br /> <br />אז ככה, <br />כמו באמריקה, כמו בשכונה, <br />זה שבוכה מקבל לטיפה, <br />זה שצורח מקבל מוצץ, <br />וזה שעומד על שלו, שנלחם באומץ לב, שלא נכנע ללחצי האויב, <br />מקבל פה כבוד בדיוק כמו בשכונה, <br />ולא צריך להסתיר סימנים, <br />או לדבר בשפה זרה. <br /> <br />להיות ישראלי מכל הלב ועד הסוף, <br />כמו שאנחנו, כמו שחונכנו, כמו שגדלנו על סיפורי הגבורה, <br />ככה אמריקה מחזירה אהבה. <br /> <br />ולכל הפוליטיקאים שמזמרים על דעת קהל, <br />על בידוד, על פגיעה, <br />אני אומר לכו קצת לחיות בשכונה, <br />נסו לחיות על סימפטיית זרים, <br />נסו לשרוד על חשבון אחרים, <br />ומהר מאוד תגלו שאם לא תהיו חזקים, <br />בלי גב ועמוד שידרה, <br />לא תגיעו רחוק, <br />לא תצאו מהשכונה. <br /> <br />אז קדימה הסתער, <br />על מה שחשוב, <br />ואם צריך להתעמת עם ערפאת שוב ושוב, <br />נעמוד איתנים בלי חשבון לעולם. <br />ואז כמו אמריקה יגיבו כולם. <br /> <br />מוקדש לאריק, מלך ישראל. <br /> <br />ובקשר אלייך גברת - אז את .............. <br /> <br />נכתב באמריקה, בשיקגו הרחוקה, <br />בבית מלון חדר 611. <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=23"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-77286957?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-771418642002-05-30T17:36:00.000+03:002002-05-30T17:36:44.206+03:00 <br /><b>בוקר טוב ישראל</b> <br /> <br />כמה עובדות על אמריקה- <br /> <br />האוכל זול, <br />האנשים שמנים, <br />הנשים משוחררות, <br />הן כל כך משוחררות עד שהן נשפכות מכל הכיוונים. <br />אבל דיר בלאק שמישהו יסתכל במבט של "תעשי דיאטה יא דובה". <br /> <br />האמת שזה לא יפה לפסול אדם במומו, <br />אבל רק לצורך ההבהרה אני לא מדבר על נשים מלאות כמו בציורי הרנאסאנס, <br />גם לא שמנות בקנה מידה ים תיכוני או אפילו אירופאי, <br />אלא פשוט על הררי שומן חסרי צורה וטעם, <br />כולן פה דובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! <br /> <br />רחמי עליכן נשות אמריקה, <br />מה יהיה עליכן בעוד עשור או שניים, <br />מניין תבוא ישועתכן, <br />איך תשילו שומנכן <br />איך תצעדו על רגליכן, <br />איך תנעלו נעליכן, <br />איך תחזיקו בהגה, <br />איך תסעו במכונית, <br />איך תצאו מהדלת, <br />לאן נעלם המין היפה, <br />ומי מאכיל את אמריקה? <br /> <br />מה עם סקס? <br /> <br />והגברים, <br />מצבם כל כך קשה שלא בא לי להכנס לזה! <br /> <br />שיר קינה לאמריקה <br /> <br />אמריקה, <br />ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות. <br />סיר הבשר, <br />הכסף בא בקלות, <br />החופש מוחלט וחד משמעי, <br />קשיי היומיום כמעט ולא קיימים, <br />המכוניות זולות, <br />הדירות זולות, <br />הבגדים זולים, <br />המשכורת יפה, <br />אין פקקים, <br />אין ש"ס, <br />אין שינוי, <br />אין ויכוחים, <br />הילדים לא הולכים לצבא, <br />הגברים לא יוצאים למילואים, <br />הנשים לא מפחדות להישאר לבד, <br />הסושי עולה כמו מנת פלאפל, <br />הסטייק כמו קופסת סיגריות, <br />ועל המבורגר אני נגעל לדבר, <br /> <br />אמריקה, מרוב שאין לך בעיות, <br />איבדת את את הטעם לחיות, <br />התנוות, <br />השמנת, <br />בטח בקרוב תגלי שאת טפשה. <br /> <br />בוקר טוב ישראל, <br />מולדתי הקשה והאוהבת. <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=22"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-77141864?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-771003322002-05-29T17:00:00.000+03:002002-05-29T17:00:38.806+03:00 <br /><b>מושיקו באמריקה</b> <br /> <br />אז אחרי ארוחה טובה, קפה סיגריה ועוגה כושית, <br />מצאתי סופסוף זמן לשבת, ולכתוב כמה מילים, <br />על מציאות חדשה. <br /> <br />לפעמים אני מרגיש כמו מרגל שחי חיים כפולים, <br />מצד אחד ישראלי ממוצע, פשוט ויומיומי, <br />כזה שיש לו חבר'ה שנפגשים פעם פעמיים בשבוע, <br />בסופשבוע מפגש משפחתי רחב אצל אמא, <br />ובתקופה טובה אהבה שמציפה את הלב בחום, <br />משהו כמו עכשיו. <br /> <br />מצד שני, <br />שליח באמריקה. <br />מדבר אנגלית עם מבטא, <br />חברים שיוצאים לשתות בירה אחרי העבודה, <br />חדר בבית מלון ומכונית שכורה, <br />כזאת שיש בה רדיו דיסק שאפשר לשמוע קצת עיברית. <br /> <br />אז אני לא מרגל אלא רק מהנדס בשליחות מטעם העבודה, <br />אבל מה זה משנה, <br />העיקר ההרגשה. <br /> <br />הכי מטריף אותי זה - שאף פעם לפני שכל זה התחיל, <br />לא חלמתי שאני, עוד ילד מהשכונה, <br />ככה מרביץ שיקגו תל-אביב בפסון של ביזנס מן. <br />נכון שהייתי הכי טוב בחשבון, אבל אז מה. <br /> <br />אני חושב שהקלף הכי טוב שהיה לי, <br />בפוקר, בסיבוב של ההצלחה, <br />זה שלא שיחקתי אותה, <br />תמיד השתדלתי להיות אני כמו שאני, <br />ממש כמו בשכונה. <br /> <br />כמו שרבתי כשהייתי צריך, <br />וכמו שהקשבתי כשהיה לי מעניין, <br />וכמו שהתווכחתי כשלא נראה לי. <br /> <br />ככה עשיתי. <br /> <br />אז לקחתי לי אוטו עם רדיו דיסק, <br />שמתי זוהר ארגוב בפול ווליום שכל שיקגו תשמע, <br />הוצאתי יד מחלון, <br />הדלקתי סיגריה, <br />ושרתי בכל הכח, <br />...בדד אלך, גם תפילה אין לי , בדד בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום <br /> <br />וככה זה, <br />עם כל העוונטה והפסון, <br />והמכונית והמלון, <br />והאנגלית, <br />והמולים, <br />והסיילים, <br />והלב - טופ, <br />והסמול טוק, <br />והרסטורנט, <br />והנייקיס, <br />והלויוויס, <br />והדוקרס, <br />והכל רזרבשיין, <br />והסוני פליי סטיישן, <br /> <br />עכשיו היה הכי בא לי להעביר ערב עם שרה, <br />לשבת עם אהוד על בירה, <br />לעשות טלפון לאמא, <br />ולחיות את החיים הפשוטים היומיומיים שלי. <br /> <br />עוד שבוע יא מניאק. <br /> <br />תמיד תהיו אתם כמו שאתם, <br />כי את זה אתם עושים הכי טוב, <br />ואל תשכחו להבדיל בין עיקר לטפל, <br />בין מה שעושה לכם טוב, <br />לבין מה שכולם אומרים. <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=21"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-77100332?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-769975102002-05-26T23:16:00.000+03:002002-05-26T23:16:06.166+03:00<b>בינגו ים תיכוני</b> <br /> <br />כל יום אני משחק בינגו, <br />בכל מקום בכל מצב, <br />רוצה או לא רוצה יש לי כרטיס ואני במשחק, <br />לפעמים זה מספר טוב ואני ממש מבסוט שבא לי עוד, <br />ולפעמים זה נורא כמו בינגו משטרה בדרך הגבורה. <br /> <br />יש רגעים שהייתי רוצה לצאת מהמשחק, <br />או להקטין את קצב הקראת המספרים, <br />אבל אז אני מבין שאני מכור לריגושים. <br />חשבתי פעם לעקור לניו-זילנד, להנות מכייף, שלווה ורוגע, <br />אבל בלי הגרלה שמביאה מדי פעם מספר זוכה, בינינו זה קשה. <br /> <br />ואם זה מבלבל אז רק לשם ההבהרה, <br />אני שונא משחקי מזל - כי לא משחקים עם המזל, <br />אבל כשאתה חי בין שלום למלחמה, <br />בין בדידות לאהבה, <br />בין לחץ לבריחה, <br />ואתה חי עם זה ,אתה, לפחות אני, מתמכר להרגשה. <br /> <br />אז מה מצב המספרים לאחרונה? <br />היה מספר מבעס שכשקיבלתי צו שמונה ויצאתי למלחמה, <br />אבל היה גם אחלא מספר כשחזרתי בריא שלם וחזק! <br />היו לי הרבה מספרים גרועים עם זיוזוגים, <br />אבל נראה לי שנפלתי על אחד מנצח. <br /> <br />ועכשיו אני תקוע עם מספר קצת קשה. <br />זכיתי במשימה בארץ רחוקה, <br />אז לקחתי אוויר, <br />שתיתי שלוק ממעיין האופטימיות, <br />ובתוך תוכי אני יודע שבמספר הבא, <br />אני קם, <br />עומד על השולחן, <br />וצועק שכל העולם ישמע - <br />בינגווווווווווווווווווווווווווווווווווו <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=20"> <br /></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76997510?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-769556162002-05-25T13:08:00.000+03:002002-05-25T13:10:10.000+03:00<b>תפילת הרווקים</b> <br /> <br />היום חשבתי לעצמי, <br />כשיהודי יוצא לדרך - הוא מתפלל את תפילת הדרך להצלחה, <br />כשיהודי קם בבוקר - הוא מתפלל 'אני מודה', <br />כשמגיע שבת - הוא מקדש, <br />ומתפלל כל השנה ומודה על הגשם והטל, <br />על השמש על כל העולם. <br /> <br />אבל חסרה תפילה אחת בין כל התפילות הללו, <br />תפילה להצלחת פגישה עם בחורה. <br />אז חיברתי אחת שלי קצרה, <br />תתפללו אותה אחיי, <br />תנו אותה מכל הלב, <br />רק באהבה. <br /> <br /><i>שלח לי כוסית</i> <br /> <br />שלח לי כוסית, שלח לי כוסית, <br />שלח לי אותה יפה וחטובה, <br />שלח לי אותה שמחה ומלאה אהבה, <br />שלח לי אותה מחייכת ונעימה, <br />שלח אותה כמו שאני אוהב, <br />כמו שתמיד חלמתי ורציתי, <br />ורק הפעם, פעם אחת, פתח גם את ליבי. <br /> <br />עשה שאתאהב בה ברגע הראשון, <br />עשה שכל קסמי יפעלו ,שאהיה גאון, <br />עשה את זה פעם אחת בשבילי, <br />ואני מבטיח מכל הלב להיות חם, כנה ואוהב, <br />אני מבטיח להיות מאושר ולפזר אהבה בעולם, <br />אני מבטיח לשמוח שיראו כולם. <br />אבל שלח לי אותה כבר, שלח, ריבונו של עולם. <br /> <br />מוקדש לכל הרווקים ( וגם הרווקות), <br />תחזיקו מעמד, תמשיכו לקוות, <br />נסו לתפלל, אולי זה יעבוד. <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=19"> <br /></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76955616?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-769025652002-05-24T02:59:00.000+03:002002-05-24T02:59:48.650+03:00<b>הלכנו בפיגוע</b> <br /> <br />היום אני וחברש'לי אהוד חשבנו - מה היה קורה אם היינו הולכים בפיגוע. <br /> <br />היום אני וחברש'לי אהוד הלכנו בפיגוע, <br />זה היה במסיבת יומהולדת של מיכל, <br />כולם רקדו, היה ממש סבבה, <br />ואז פיצוץ ורק שנינו הלכנו. <br /> <br />היום אני וחברש'לי אהוד הלכנו בפיגוע, <br />התבעסנו רצח, גם אני וגם הוא, <br />כל אחד בגלל סיבות אישיות משלו, <br />וגם בגלל שנינו. <br /> <br />היום אני וחברש'לי אהוד עלינו לשמיים, <br />שנינו היינו מה זה בקריזה, <br />כמעט דפקנו מכות למלאך גבריאל, <br />אמרתי לו - "מה זה? לא הספקתי להנות וכבר הלכתי בפיגוע", <br />ואהוד אמר - "איפה אלוהים, אני חייב לתפוס אותו לדיבור". <br /> <br />לפני שעה הלכנו בפיגוע, <br />אני התבעסתי רצח כי זה קרה בדיוק כשהתחלתי עם אורלי, <br />כתבתי לה שיר ורשמתי מספר והיא הבטיחה להתקשר מחר. <br />אהוד אמר שיש לו משמרת, <br />ושהוא הבטיח לחבר לצלם איזה סרט. <br /> <br />עכשיו אני לא פה, הלכתי בפיגוע, <br />לא הספקתי לאהוב כמו שתיכננתי,לא עשיתי ילדים, לא התחתנתי, <br />ואהוד חברש'לי אמר לי שככה זה, <br />זה תמיד קורה למי שלא חשב שיקרה. <br /> <br />עליתי לשמיים כי הלכתי בפיגוע, <br />הסתכלתי למטה על כל האנשים, וראיתי כמה שהם רצים לכל הכיוונים, <br />ניסיתי להגיד להם - תעצרו רגע , תנסו לעשות משהו במקום להרוג אחד ת'שני, <br />אבל אהוד אמר לי שאנשים שהולכים בפיגוע לא יכולים לומר כלום, <br />חוץ מאשר לעשות את כולם מסביב עצובים. <br /> <br />ביומהולדת של מיכל התפוצץ מחבל, <br />ראיתי אותו בדרך לשמים, <br />הוא הלך לבד לגיהנום ואנחנו לגן עדן שניים. <br />ישבנו בגן על ספות מעור, הדלקנו שכטה גדולה ושמנו סרט בדיוידי. <br /> <br />הזמנתי שתי כוסיות ממלחמת השחרור לשבת, <br />ודיברנו ארבעתנו על כמה שאנחנו אוהבים את המולדת. <br /> <br />רק חבל שלא הספקנו לחיות. <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=18"> <br /></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76902565?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-768537942002-05-22T23:35:00.000+03:002002-05-24T02:58:08.000+03:00<b>ללכת עד הסוף</b> <br /> <br />שוב פיגוע, <br />שוב דיווח מהשטח, <br />שוב מונים את הנפגעים, <br />תמונות ראשונות מהשטח, <br />ראיון עם - איש מגן דויד אדום, מנהל בית החולים, מפקד המשטרה באיזור. <br /> <br />הם לא למדו את הלקח. <br /> <br />כנראה שאין מה לעשות ואת העבודה שהתחלנו בחומת מגן, <br />עם כל הקושי וההתבעסות - צריך לסיים! <br /> <br />ואני יודע שזה לא קל, <br />לא קל לשלוח את החבר או את אבא או את הבן להלחם. <br /> <br />אבל לפעמים אין ברירה למרות שזה קשה. <br /> <br />אז הנה סיפור קטן שממחיש את החוויה, <br />למה זה באמת קשה. <br /> <br />זה היה יום שישי, <br />תכננתי לקום ב-12 , לאסוף את קרן ורווית מפ"ת, <br />לפגוש את איתי ברכבת צפון, <br />ולנסוע ארבעתנו ל"בומבהמלה". <br /> <br />ברבע לשתיים עשרה קיבלתי טלפון מניסימיקו. <br /> <br />ניסימיקו מתקשר אלי רק כשקורה משהו גדול וחשוב - <br />או שהוא מתחתן, <br />או שנולדת לו בת, <br />או שהגיע צו מילואים לחודש הבא, <br />או סתם כשבא לו להתרפק על נוסטלגיה מהימים ההם - <br />ימי הגדוד והצבא. <br /> <br />הפעם הוא בישר לי את הבשורה הבאה- <br />"יש צו שמונה בדרך" אמר, <br />"זהו זה! נגמר". <br /> <br />נסעתי לאמא, פגשתי שם את כולם, <br />אכלנו ארוחת צהריים כאילו סעודה אחרונה, <br />רעדתי מפחד אך לא אמרתי מילה. <br /> <br />לבשתי מדים, צחצחתי נעליים, <br />העמסתי הצ'ימידן ונסעתי לחטיבה. <br /> <br />רוצים לדעת איך הרגשתי? <br />הרגשתי בדיוק כמו מישהו בכיתה ח' שהולך לריב מכות. <br />מצד אחד מת לכסח למניאק את הצורה, <br />ומצד שני פוחד, משהו נורא. <br /> <br />אז נפגשנו, העמסנו ציוד, הפעלנו כלים, <br />חתמנו על נשקים, עישנו ים בסיגריות, <br />עבדנו קשה, בקושי ישנתי, אבל צחקתי כל הזמן. <br /> <br />ביום ראשון עלינו על הטנקים ויצאנו למשימה. <br /> <br />היה מאוד מרגש לראות אזרחים מנופפים לשלום ממכוניות פרטיות. <br /> <br />ואני קצת התבעסתי שאני יוצא למלחמה בלי אהבה בלב, <br />למי אני אתגעגע? למי אתקשר? ולמי אבכה? <br />אפילו את זה לא היה לי. <br /> <br />אבל הנה חזרתי, <br />ואני מוכן לסיבוב נוסף. <br /> <br />אם צריך להכנס לעזה - נכנס, <br />אם צריך לא לישון שבוע - לא נישן, <br />אם צריך להסתער - נסתער עם קנים דרוכים, <br />אם קשה בעבודה - הם יסתדרו חודש בלעדי, <br />ואם תתגעגעי אלי - תתפללי שאשוב. <br />אבל אל תבקשו ממני להבליג, <br />כי לשבת בבית ולראות בטלויזיה אישה שבוכה בגלל שהרגו לה את הילד, <br />לי זה הכי קשה. <br /> <br /><i><b>מלחמה ! מלחמה ! סוף !</b></i> <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=17"> <br /></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76853794?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-768139322002-05-22T00:39:00.000+03:002002-05-22T00:40:11.000+03:00<b>ברחה מהגריל</b> <br /> <br />עכשיו הראו בטלויזיה משהו מדהים שפותח בארץ. <br />תרנגול ללא נוצות. <br />ממש לא מהעולם הזה. <br />האמת שזה נראה כאילו איזה עוף בגריל הצליח לברוח, <br />בדיוק לפני שהוא הפך ממדיום לרייר. <br /> <br />זה כל כך מדליק, <br />שנראה לי שאני אקנה אחת כזאת בתור חיית מחמד, <br />ואם היא תרגיז אותי, <br />אני אזמין את כל החברה לעוף ברוטב תאנים. <br /> <br />מה שמזעזע בזה, <br />זה שנולדה לאוויר חיה שמעולם לא ידעה ולא תדע חופש מהו. <br />רוב התרנגולות הם אמנם כאלו, <br />אבל אל תשכחו שהרבה ליפני שהקימו את זוגלובג היו בעולם תרנגולות. <br /> <br />ומה עם בני דודינו הלא מפותחים - הקופים? <br /> מסתדרים היטב בלי לאכול תרנגולות, לא?!. <br /> <br />אבל כמו תמיד הצדק בסוף מנצח ומתישהו בעתיד כל התרנגולות יצאו לחופשי, <br />רק שאותם יחליפו תרנגולות בלי נוצות, <br />שלא מתלכלכות, וגם בלי מקור וכרבולת. <br /> <br /><i>סצינת שוק הכרמל </i> <br /> <br />יאללה גברת, תרנגולת בלי נוצות 15 שקל לקילו. <br />יאללה גברת, תקני צעצוע לילדים, תני להם לשחק איתה בזמן שאת מכינה את האורז. <br /> <br /><i>סצינת שיר מהשוק</i> <br /> <br />רק אצלי כולן רוצות, <br />תרנגולת בלי נוצות, <br />יא גברת בואי קחי, <br />הכי יפות הכי הכי, <br />יום שישי הכל בזול, <br />עוד שעה גומרים הכל. <br /> <br /><i>סצינת גברת מנוה צדק קונה בשוק</i> <br /> <br />כמה התרנגולות בלי נוצות יא ניסים? <br /> <br />תגידי, יא גברת למה אומרים תרנגולת בלי נוצות? <br /> <br />הרי כבר לא אומרים אבטיח בלי גרעינים, או תפוז בלי חרצנים. <br /> <br />כי זו לא תרנגולת זה ממש בשר עם מקור וכרבולת. <br /> <br />יא וואלדי ממש בילבולת! <br /> <br /> <br />ואני שואל, ריבונו של עולם. <br />למה לא ממציאים דברים חשובים באמת. <br />כמו דג בלי עצמות, מנגו בלי שערות או אולי קקה בלי ריח. <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=16"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76813932?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-768127912002-05-22T00:07:00.000+03:002002-05-22T00:08:50.000+03:00<b>ה"קריזה" במבט חיובי</b> <br />זה קצת מוזר, <br />אבל אני מקדיש פעם שניה קטע לבוס שלי. <br />מגיע לו! <br />עובדה! <br /> <br />אז ככה, <br />ביום שאחרי (להסברים עיין בקטע בהקודם), <br />בשעת בוקר מוקדמת, קיבלתי שיחת טלפון מהבוס. <br />הוא נשמע די מבסוט ואמר -" .. בלה בלה בלה תכנס אלי למשרד.". <br /> <br />איש חביב הבוס הזה יש לציין, <br />תמיד הוא מחייך, <br />ואפילו ההודעה שלו במענה הקולי משפרת לך את האופטימיות. <br /> <br />בכל מקרה, <br />היום הוא סיפר לי, שאחרי אתמול ואחרי ימים רבים של עבודת פרך, <br />קיבלתי וואחד צ'ופר. <br />וימותו כל הקנאים. <br /> <br />כנראה שלפעמים זה לא רע לתפוס קריזה על מישהו, <br />שהרי זה בדיוק מה שגורם לו לנסות לרצות אותך. <br /> <br />עד כאן סיפור הבוס. <br /> <br />במסגרת הקריזה ותוצאתה החיובית, <br />תפסתי היום קריזה מכוונת על איזה שאפה שעובדת איתי. <br />לא יודע למה, אבל היא פשוט לא מפסיקה לעצבן אותי. <br /> <br />אולי בגלל שהיא כל הזמן אומרת שקר לה, <br />ואולי בגלל שהיא מתנהגת כמו איזה סבתא בכיינית. <br />(לא כל הסבתות בכייניות, סבתא אני מבקש לא להעלב) <br /> <br />*תלבשי משהו ארוך יא 'בכיינית שקר לך' כל הזמן.* <br /> <br />נראה אולי מחר היא תבוא להראות לי את המעיל החדש שלה, <br />אבל אז היא בטח תגיד " אוישש ממש חם פה.". <br /> <br />נ.ב הכרתי בחורה נחמדה. <br /> <br />ויש ריח של משהו טוב באויר. <br />אולי תמה לה הבצורת בת שלוש החודשים? <br /> <br />אני מבטיח לספר. <br /> <br />דרך אגב, מי ניצח במשחק? <br /> <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=15"> <br /></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76812791?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-767704802002-05-20T23:57:00.000+03:002002-05-21T00:01:10.000+03:00<b>היום הבוס שלי הרגיז אותי.</b> <br /> <br />בשעה 2, הוא נזכר שהוא הבטיח לאיזה אמרקאי זב חוטם, <br />שהוא ימסור לו מוצר שאני צריך לייצר. אני. <br />הבעיה שהוא הודיע לי את זה רק היום, <br />ואני נלחצתי כדי לעזור לו לעמוד במילה שלו. <br /> <br />אז הזזתי ארונות, שברתי קירות, שלחתי מיילים, עשיתי טלפונים, <br />קימפלתי, ג'ימפרתי, בדקתי, צרבתי ולא זז הרווברס. <br />(נכנסתי כמובן מידי פעם לאינטרנט ועישנתי גם כמה סיגריות) <br /> <br />בשעה 8 בערב נשרף לי הפיוז בראש. <br />ואחרי ששמתי לב שאני לא כל כך נחמד לסביבה, <br />בגלל איזה בוס שהבטיח לאיזה אמריקאי זב חוטם, <br />שאיזה פראייר יעשה איזו עבודה. <br />החלטתי שזה לא מתאים לי. <br />נקודה. <br /> <br />הו אז נזכרתי בסיפור שסיפר לי פעם איש נחמד שקראו לו אדון "נחמד" (במלרע). <br /> <br /><i><b>לילה טוב מאת אדון "נחמד"</b></i> <br /> <br />ובלילה אדון לוי התהפך בשנתו, <br />מצד לצד, <br />מימין לשמאל ובחזרה, <br />מוציא קצת אויר, מתעורר לרגע, נושם עמוק, <br />ושוב מנסה להרדם, אך לשווא. <br /> <br />ואז, <br />גברת לוי התעוררה ושאלה את בעלה "מדוע זה לא תישן? על מה כבד ליבך?". <br />ענה לה מר לוי "הבטחתי לשכן בחלון ממול שאחזיר לו את ההלוואה מחר בבוקר". <br />"נו?" אמרה הגברת. <br />"אין לי" ענה לה האדון. <br />"ובגלל זה לא תישן". <br /> <br />אצה לה הגברת אל החלון, פתחה אותו וגם הסיטה הווילון. <br /> <br />"אדון מלול" צעקה לא פעם ולא פעמיים. <br /> <br />אדון מלול, השכן ממול, התעורר משנתו העריבה, <br />שפשפף את עיניו וענה "השתגעת? על מה המהומה?" <br /> <br />אמרה לו- "בעלי חייב לך 2000 ש"ח?" <br />"חייב" ענה. <br /> <br />"אז אין לו והוא לא יחזיר לך אותם מחר בבוקר.". <br /> <br />סגרה החלון, הגיפה הווילון, <br />חזרה אל בעלה ,נתנה לו נשיקה ואמרה - "עכשיו, שהוא לא ישן בלילה". <br /> <br />לילה טוב. <br /> <br />אז בוס יקר, <br />עכשיו אתה לא תישן בלילה. <br /> <br />ואני - מקלחת, פיפי, ולישון. <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=15"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76770480?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-767500282002-05-20T10:15:00.000+03:002002-05-20T10:16:44.000+03:00אחרי שנפגעה הפרטיות שלי, <br />שיניתי רק את הדומיין של הבלוג, <br />וזה מה שיצא לי לכתוב. <br /> <br /><b>לרוץ לספר לחבר'ה</b> <br /> <br />היום חשבתי לעצמי מה היה קורה אם הייתי זוכה בלוטו. <br />האם הייתי רץ ישר ומספר לחבר'ה? <br />קרוב לוודאי שכן, הרי קשה להחזיק כזה סוד בבטן. <br /> <br />ומה אם הייתי מכיר עלמה נחמדת, <br />האם אז הייתי שומר בבטן? קרוב לוודאי שלא, <br />ואני בדיוק למי הייתי מתקשר ראשון. <br /> <br />אז מה? <br />אתה לא מסוגל לסתום את הפה? <br />לא מסוגל לשמור משהו בסוד? <br />מה? אתה ילד? <br /> <br />מסוגל,אבל רק אם אני יודע שאסור, <br />כמו לספר סוד של מישהוא אחר. <br />עובדה! <br />את זה אף פעם לא עשיתי! <br /> <br />ולאן כל זה הולך? <br /> <br />הערת הכותב לעצמו - רגע , סבלנות עם המסקנה. <br /> <br />כתוב בגמרא - "דברים שנעשים בסוד, שורה עליהם ברכה". <br />אומר - לא כל דבר צריך לרוץ ולספר. <br /> <br />לדוגמא - כשהכרתי את טלטלת (שם בדוי). <br />כל עוד זה היה אני והיא לבד הכל היה נחמד. <br />בו ברגע שפתחתי את הכל החוצה, <br />(עיין ערך "לערב חברים ומשפחה") <br />חוקי המשחק השתנו ופתאום זה היה נראה כבד כל כך ולא כייף. <br />ואז זה נגמר. <br /> <br />למעשה כשאני חושב על זה, <br />אז כל החשיבה שלי משתנה כשאני מערב בה את הסביבה. <br /> <br />הערת הכותב לעצמו - אתה יותר מדי דופק חשבון! <br /> <br />אז מה נשאר כדי לצאת מהברוך? <br />להבין שיש דברים שעדיף לשמור לעצמך גם אם ממש ממש בא לך לשתף את כל העולם. <br /> <br /> <br />ואת זה לא למדתי עד היום? <br />כנראה שלא. <br />עובדה! <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=14"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76750028?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-767042142002-05-19T01:04:00.000+03:002002-05-19T19:55:53.000+03:00<b>כשאיבדתי את האנונימיות שלי</b> <br /> <br />כשאבדתי את האנונימיות שלי התחלתי לבדוק מה אני כותב, <br />שמתי לי מעצורים כמו - מה מותר לספר? ואיך להתבטא? <br /> <br />כשאבדתי את האנונימיות שלי, <br />חשבתי על כל מי שקורא את מה שאני כותב, <br />ומנעתי מעצמי באמת לשפוך את הלב. <br /> <br />כשאבדתי את האנונימיות שלי, <br />נתקעתי ולא יכולתי לכתוב. <br /> <br />וכשאבדתי את האנונימיות שלי, <br />הלך לי כל הכיף. <br /> <br />אז אני כנראה עוזב. <br /> <br />ואחזור מתישהו בשם אחר, אבל אז לבטח אהיה עצמי. <br /> <br />אולי ככה זה בחיים, <br />כדי להיות באמת עצמך אתה צריך להתנתק מהביקורת סביבך, <br />וכדי לעשות את זה אתה חייב להיות מישהוא אחר. <br /> <br />אז אל תאבדו את האנונימיות שלכם. <br /> <br />ותודה לך על שפתחת את עיני חבר. <br /> <script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=13"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76704214?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-766997452002-05-18T21:27:00.000+03:002002-05-18T21:28:10.000+03:00<b>סופשבוע</b> <br /> <br />בראשית ב' ב' <br />"..וישבות ביום השביעי, מכל מלאכתו אשר עשה." <br /> <br />זהו, נגמר. <br />נגמר סופשבוע מעייף , ממצה, חם וטוב. <br /> <br />אני הייתי מוכן לתת כל פרס שבעולם לזה שהמציא את הסופשבוע. <br />זאת ההמצאה היחידה שלא עולה כסף כדי לממש אותה, <br />לא צריך לגייס הון בנאס"דק ולא לשכנע פעילי מרכז להצביע עבורה. <br />גאונות! <br /> <br />מגיע יום שישי, <br />סוגרים את הבאסטה, <br />מכבים את הסוויטץ' של העבודה במוח, <br />ומתחילים לעבוד קצת על הנפש, <br />מנוחה ותענוגות. <br />סוף. <br /> <br />פעילויות סופשבוע מומלצות - <br /> להתעורר בשבת ב-12 בצהריים. <br /> כשקצת חם - ללכת מייד לים. <br /> הרבה סקס - כל מה שצריך כדי לעבור את השבוע הקרוב. <br /> ביום שישי ארוחת ערב משפחתית (זהירות לא להתפוצץ מאוכל של אמא). <br /> יומן שישי עם אהרל'ה ברנע. <br /> לנקות את הבית - כשממש חייבים. <br /> ישיבה טובה עם הג'מעה (להלן הג'מעה) על סרט טוב בדיוידי. <br /> טלפונים - הרבה טלפונים. <br /> והכי חשוב להיות כמה שיותר מבסוטים. <br /> <br />שבוע טוב! <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=12"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76699745?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-766821702002-05-18T06:13:00.000+03:002002-05-18T21:33:51.000+03:00כבר יומיים אני חושב על הרגע בו אכתוב בבלוג את המשפט - "יש לי חברה חדשה ואני מאוד אוהב אותה". <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=11"> <br /></script> <br /> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76682170?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-766817642002-05-18T05:56:00.000+03:002002-05-18T06:03:21.000+03:00<b>ריקודי עם </b> <br /> <br />היום ראיתי כתבה בערוץ שתיים, <br />על הטרנד החדש במדינת ישראל. <br /> <br />קבלו אותו- <br /> <br />גבירותי ורבותי , <br />תנו לי להציג את הטרנד של המחר, <br />כן, המחר כבר כאן! <br /> <br />והוא לא פחות מאשר - ריקודי עם! וואוווווווו.......וואוווו.........א... <br /> <br />נכון שזה מדליק שכל העם רוצה להתאחד, <br />כולם באים רק כדי להיות ביחד. <br />באים כדי להרגיש אחדות בריקודי עם. <br />וזה ממש ימי הפלמ"ח העליזים, הורה של קום המדינה - כך הראו בכתבה. <br /> <br />לי כל הגילוי הזה בחדשות עשה הרגשת אשמה. <br /> <br />אני תמיד חשבתי שלריקודי עם הולכים כדי לתפוס כוסיות. <br />ופתאום אני מגלה שכל העם חושב יותר תמים ממני. <br /> <br />חשבתי, ( הערת המחבר - מה חשבתי?! הייתי בטוח!) <br />שהבנות באות כדי לרקוד ולחפש, <br />והבנים באים בגלל שלקחו אותם בכח או לחפש זיווגים/זיגזוגים, הינו הך. <br /> <br />חשבתי, טעיתי. <br />ראיתי משהו תמים בעיניים אחרות. <br />מרגיש מרומה, אבל נתגבר. <br /> <br />אפילו, <br />חשבתי יותר מפעם אחת לסבול קצת ריקודי עם בשביל לתפוס איזה זיווזוג. <br />(מה זה זיווזוג? זיווג או זיגזוג , מה שיבוא זה טוב!) <br />וזה עוד יותר עשה לי רגשות אשם. <br /> <br />אז מה, אני יותר ממזר מכל הגברים שהולכים לריקודי עם? <br />או שמישהו פה מספר לנו סיפורים כדי לדחוף לנו משהו. <br /> <br />לא לא לא ! <br />הפעם אתם לא תעבדו עלי... <br />הצלחתם לעבוד עלי עם הכתבה על הטרנד של השירה בציבור, <br />אז הלכתי, בדקתי, וחד משמעית כולם זקנים שם! אני לא ראיתי שם את השחרחורת היפהפיה שהראו בכתבה. <br />וחבר שלי יניב - הוא עד לכך! <br /> <br />ושכל ציבור העם ידע ש- <br />1. אין שירה בציבור מגניבה לצעירים. <br />2. ריקודי עם זה מקום לתפוס כוסיות. <br />3. אני דורש 'וועדת חקירה ממלכתית' שתבדוק מה עומד מאחרי הכתבות בערוץ 2 ביומן סופהשבוע! <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=10"> <br /></script> <br /> <br /> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76681764?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-766360422002-05-17T01:21:00.000+03:002002-05-17T04:26:27.000+03:00<b>פסיכית אחת</b> <br /> <br />...ואז שמעתי סירנה צורחת וואווווווווו וואוווווווו, <br />ומיד גם צ'קלקה כחולה. <br />זהו, נתפסנו. <br /> <br />מהטויטה של הכחולים יצא שוטר עם משקפיים. <br />נפלת על שוטר תנועה אינטלגנט, אמרתי לעצמי, <br />וניסית לחשוב מה באמת עשיתי? וכמובן - איך יוצאים מזה?! <br /> <br />ואז הוא, <br />נעמד אל מול החלון של האוטו והדליק מאג-לייט ישר לתוך הפרצוף שלי, <br />כאילו שהוא לא יודע שזה מעצבן. <br /> <br />ואז אני, <br />הורדתי את החלון, הכנסתי לו מבט רציני כזה, <br />ושלחתי ברכת לילה טוב. <br /> <br />הוא, <br />כמו שוטר טוב לא התייחס והחזיר - "ניירות בבקשה". <br /> <br />אני, <br />הוצאתי את כל הניירות - ביטוח, רישיון שלי, רשיון שלה, הכל. <br />וברגע שהוא לא שם לב, היה מרוכז בניירות, <br />זרקתי - אפשר לדעת על מה עצרת אותי? <br /> <br />הוא, <br />אמר לי את זה - "אתה נסעת 140 בכביש עירוני", אמר. <br /> <br />יצויין בפרוטוקול - <br />שכל אותו זמן שאני במכונית, ושוטר עומד בחוץ, <br />מחלקת הקרימינליה במוח עבדה על פיצוח הקוד של השוטר. <br />ואז הועלתה הסברה שהצילה אותי משלילה. <br /> <br />אני, <br />מלאתי הראות באוויר, הפסקתי נשימה לכ- 20 שניות עד שנהייתי כולי אדום, <br />ואז צעקתי עליה - "יא פסיכית, יא מטומטמת, עוד פעם אני נדפק בגללך" , <br />הורדתי לה מכה, ועוד מכה, ממש כאבה לי היד, וסיימתי עם -"יא פסיכית אחת". <br /> <br />הוא, <br />רב שוטר מתקדם - ניסים גבע, <br />הסתכל עלי במבט מבוהל,שוב הדליק את המאג-לייט וחיפש אותה בתוך המכונית. <br />על מי אתה צועק? שאל אותי. <br /> <br />אני, <br />בשיא הרצינות ובמבט משתהה עניתי - עליה. <br /> <br />הוא, <br />רב שוטר מתקדם - ניסים גבע, <br />לא הבין. <br /> <br />אני, <br />נתתי לה עוד מכה על ההגה, אחת על החלון ואחרונה על הגג. <br />ואמרתי "על הפסיכית, המטומטמת הזאת, שעוד פעם מנסה להוכיח לי שיש לה את זה". <br /> <br />הוא, <br />קלט. <br /> <br />אני, <br />נשארתי רציני ועם מבט כועס ועצבני. <br /> <br />הוא, <br />חייך. <br /> <br />אני, <br />לא. <br /> <br />הוא, <br />אמר - תשמע בגלל שזו לא אשמתך, <br />אני משחרר אותך רק עם אזהרה. <br /> <br />אני, <br />הסכמתי - "כן, זה לא אשמתי" אמרתי. <br /> <br />הוא, <br />קרע את הדו"ח, <br />הסתכל אלי במבט מבועס ואמר חד משמעית " נמאס לי כבר מכל החרא הזה!". <br /> <br />היא, <br />הרביצה 150 עד הבית. <br /> <br />ומסתבר, <br />שהקרימינליה צדקה - לשוטר התנועה הזה אכן היה חוש הומור מפותח. <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=9"> <br /></script> <br />מוקדש לניצב מיקי לוי - אחד הגיבורים שלי.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76636042?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-765855972002-05-15T22:04:00.000+03:002002-05-15T22:42:52.000+03:00<b>פילה מניון קטנה שלי</b> <br /> <br />פעם, אבא של חברה שלי רצה להחמיא לי על זה שאני מוכן לטעום הכל, <br />בניגוד לחבר של הבת השניה שלו, שלא אהב לאכול כלום חוץ מהמבורגר ולשתות רק קולה. <br />אז הוא אמר - שאני, אפילו אם היו נותנים לי לאכול חרא - הייתי אוכל. <br />אני כמובן תפסתי קריזה וירדתי עליו כסאח. <br /> <br />תמיד אהבתי לטעום מהכל ולאכול מה שטעים לי, <br />וזה לא עשה אותי שמן. עובדה! <br /> <br />היו פעמים שהגזמתי, כמו הפעם שאכלתי שיפוד בשר, מדוכן של אינדיאני, <br />ברחוב אמזונס ,קיטו אקוודור. <br />אבל יצאתי מזה חי. עובדה! <br /> <br />אממה, <br />היום עברה לי מחשבה, <br />ואני כותב אותה תוך כדי אכילת פיתה חמה, עם גבינת רוקפור בשילוב קשקבל מעושנת. <br /> <br />חשבתי לי - למה, אצלי, זה לא אותו דבר עם בנות? <br /> <br />אם ננסה לעשות אנאלוגיה, אז עם בנות המין השני, <br />תמיד אכלתי מה שהיה נראה לי מראש - "המנה הכי טעימה". <br />וכל אכלן רציני יודע שלא רק המראה הוא זה שקובע, <br />אלא צריך גם לטעום, להריח ולהרגיש. <br />לפעמים ,יש להודות, שזה לא כל כך טעים. <br />אך לפעמים סיפור הצלחה, אבל אם לא תנסה לא תדע! <br />ויותר מזה, ככל שתטעם יותר תפתח את הטעם האישי שלך, <br />וכך תגלה מה אתה הכי אוהב. <br /> <br />אני חושב שאם הייתי אוכל כמו שאני מתאהב, <br />אז לבטח עד היום הייתי תקוע על שניצל ופירה. <br /> <br />אבל בנתיים ,לא פירה לא נעליים, <br />כבר יותר מחודשיים שאני רעב, <br />וכמעט שלא זוכר מתי הפעם האחרונה שנתתי ביס באיזו פשטידה רעננה. <br />ממש מקרר ריק! <br /> <br />אז עם המסקנה הזאת, <br />היום אני יוצא לבלות באיזה סופר-מרקט של בנות, <br />ואם אמצא שם רק פיתה עם עמבה וחמוצים אני אטעם, (למרות שזה עושה ריח בבית השחי) <br />ואולי, אם יהיה לי מזל, <br />אמצא אותך סופסוף - <br />פילה מניון קטנה שלי. <br /> <br />ולא לשכוח לבקש קינוח. <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=8"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76585597?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-765507572002-05-15T00:46:00.000+03:002002-05-15T00:47:40.000+03:00<b>אח שלי דויד</b> <br /> <br />עכשיו לילה ואני קצת עייף, <br />טוב מה אפשר לצפות אחרי ארוחת ערב בקולומבוס, <br />שתי "סן-פרנסיסקו" וקרלסברג אחת. <br /> <br />ככה זה אצלנו, כשיש למישהו יום-הולדת אז "יוצאים לקרוע לאבא את הכיס" באיזה מסעדה טובה! <br />והיום זה היה לצעיר, מלאו חי אביבים - איזה שועל! <br /> <br />כשלי מלאו 18, בדיוק ביום ההולדת, התגייסתי לצבא. <br /> <br />אבל בעצם למה אני נכנס לזה, הרי הערב לא בא לי לכתוב על השירות הצבאי שלי. <br /> <br />אז ככה, אני קצת מודאג מהאח הבינוני שלי, <br />שנמצא עכשיו בקולומביה, <br />אני מודאג כי הוא נמצא שם יותר מידי זמן ולא כל כך מתכנן לחזור, <br />ובייחוד בגלל שגם אני הייתי שם - וזה הכי מדאיג. <br /> <br />קולומביה זאת מדינה שהכלכלה שלה ניזונה בעיקר מתעשיית סמים! <br />ובטח זה ישמע קצת מפתה למישהו - הסמים שם זולים יותר מאוכל. <br /> <br />אז אני שרדתי ולא התפתתי (מילה קצת פטטית , נכון?!) אבל היו שם הרבה ילדים טובים שלא. <br />ונכון, אני סומך עליו שלא יעשה שטויות , הרי הוא אח שלי, אבל בכל זאת זה קצת מדאיג. <br /> <br />ככה זה, לפעמים להיות אח, לא משנה אם גדול או קטן זה קצת מדאיג כמו להיות הורה. <br />בכל מקרה אני משער שזה ככה, כי אני לא אבא. (עד כמה שידוע לי) <br /> <br /><i><b>כמה מילים לדויד</b></i> <br /> <br />דויד! תחזור הביתה! מהר אבל! <br />דויד תחזור אני אומר לך! תחזור! <br /> <br />וואלק אם לא תחזור אני אבוא להביא אותך! <br />וואלה דויד אתה לא מאמין לי, חושב אני עושה צחוק?! <br />נשבע לך יא דויד, אני תופס מטוס ראשון , ובא מחזיר אותך מהאוזן. <br /> <br />תחזור! אני אומר לך, תחזור! <br /> <br />כולם יושבים כל היום חושבים עליך, מדברים עליך, <br />אני בא לאמא בשבת , ושומע רק - דויד ,דויד, איפה דויד? , <br />מי דיבר עם דויד? מה קורה עם דויד? <br /> <br />ואתה יא דויד למה אתה לא חוזר? הא? <br /> <br />מה? אתה נהנה?! טוב לך?! <br /> <br />וזאת סיבה שבגללה לא תחזור? <br /> <br />גם פה אתה יכול להנות. <br />הנה תראה את כולם מסביבי פה, לא מרימים את הראש מהרצפה, <br />כל היום חושבים מאיפה להשיג כסף לסגור את החודש, <br />ובטלויזיה:כן מדינה! לא מדינה! עם ערפאת! בלי! <br />ובדואר כל הזמן - חשבונות, צו שמונה, שלם דו"חות בהנחה, ביאת המשיח, <br />ממש גן עדן פה. <br /> <br />וכולם כל הזמן - מה יהיה?, מה עושים?, איך יוצאים מזה? איך מנצחים?, <br />ואמא כל הזמן - איפה דויד? מה עם דויד? דויד דויד................................. <br /> <br />אז אולי תחזור כבר? <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=7"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76550757?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-765066302002-05-13T23:11:00.000+03:002002-05-14T00:36:03.000+03:00<b>"עץ הדעת טוב ורע"</b> <br /> <br />לפני כשבוע, התראיין ראש אגף אמצעי לחימה בצה"ל, <br />בתוכנית שבת של - שלי יחמוביץ'. <br />הברנש סיפר שצה"ל מפתח יכולת העברת חומר מנקודה א' לנקודה ב', <br />יענו טרנספרומציה קוונטית. ( ולא בא לי להסביר יותר מדי, חפשו ב - <a href="http://www.google.co.il">GOOGLE</a>) <br /> <br />שים לב לפריצת הדרך - אפשר לעבור מהבית לעבודה בלי להתקע בפקקים, <br />או לקפוץ לחברים בתל - אביב בלי לחפש חניה. <br />כמובן שזה עוד לא כל כך מפותח, אבל גם הטלפון הראשון של אלכסנדר גרהם בל, <br />לא ידע שיום אחד הוא יתפתח לסלולסרי. <br /> <br />שאלת את עצמך פעם - מאיפה באות כל ההמצאות הגדולות הללו לעולם? <br />מה המוטיבציה להתפתחות האנושית בכלל והטכנולוגית בפרט? <br />איך זה שלפני ארבעת אלפים שנה, הכלים המתוחכמים ביותר היו נאד המים, <br />או החרב? והיום - אני אישית לא מצליח לעמוד בקצב. <br /> <br />לצערי התשובה מאכזבת, היא אפילו קשה, <br />ולא בטוח שתצא עם חיוך כשתגיע לסוף הדברים, <br />אבל אולי תצא עם הבנה. <br /> <br />חבר יקר! - העולם מונע ע"י הרוע, הרוע הוא הכח היוצר בעולם. <br /> <br />קנאה, שנאה, זלזול, חומרניות ומי שרוצה יכול להמשיך יש אינסוף דוגמאות. <br /> <br />אלו מניעים את הפקינג עולם הזה. <br /> <br />בלי חומרניות - לא היינו עובדים כל כך קשה?! <br />וקונים כל כך הרבה ובכך מספקים משאבים ליצירה של עוד מוצרים לצריכה. <br /> <br />בלי שנאה - לא היו מלחמות בעולם?! <br />ואז לא היה צריך לפתח כלי לחימה מתקדמים ותשכח מה-רדיו, סכין ומזלג, אנרגיה גרעינית, <br />מכוניות ( עיין ערך "המרכבות של פרעה") , מחשבים ( לא הייתי כותב את מה שאני כותב פה) <br />ואפשר עוד להמשיך אותי.. <br /> <br />בלי זלזול - אף אחד לא היה מנסה להוכיח את עצמו! (ותשכחו מכל הפיסיקאים הגדולים). <br /> <br />בלי קנאה - היתה לנו אהבה? היתה לנו אומנות?! <br /> <br />הרוע שבעולם, זה מה שמניע את הפקינג עולם הזה. <br /> <br />הרהור הכותב - אז מה? מה עם האהבה? מה עם התקווה לעולם טוב יותר? מזרח תיכון חדש? <br /> <br />האם חיית פעם בתחושה שאם קורה לך משהו טוב, משהו רע יבוא מיד אחריו? <br />או שאם רע לך עכשיו מחר יהיה יותר טוב, ואתה תפוצה על כל הרע? <br /> <br />ומאיפה נולד המושג - "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו"? (אין לי מושג, משהו מחז"ל, אנא ערף ) <br /> <br />הרוע הוא הכח הנגדי של הטוב, אם יש רוע אז גם יש טוב, <br />ואם אין רוע אז אין טוב - אין טוב בלי רע או רע בלי טוב. <br /> <br />אז מה עושים?????????????????????????? קיבינמט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! <br />אני מבולבל! <br /> <br />כרגע כלום, לא עושים כלום! <br /> <br />אבל צריך להבין - שאולי ערפאת זה דבר טוב במובן מסוים?! <br />ושאם לא היינו סובלים במצריים - לא היינו יוצאים משם ומקימים את האומה הזאת, <br />או שאם לא הייתה אנטישמיות מודרנית ( ועכשיו בהמון רגישות ) או הצער הנורא של השואה, <br />לא היתה קמה שוב המדינה. <br /> <br />אבל דבר אחד בטוח - <br /> אם חווה לא היתה מרביצה ביס בתפוח, <br /> היה פה ממש משעמם, <br />רק אדם, חווה, נחש, חיות ורוח. <br /> <br />אז תמצא לך את הפינה שלך, ותחליט אם אתה רוצה להיות טוב או רע, <br />הרי זה לא כל כך משנה, <br />כי כמה רע שתהיה - בסוף יצא מזה משהו טוב. <br /> <br />והמלצה אישית קטנה שלי - <br /> אם רע לך, תבדוק טוב, אולי אתה טוב מדי? <br />ויאללה ביי! <br /> <br />אני הולך לעשות מעשה .................... <br /> <script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=6"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76506630?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-764391652002-05-12T00:32:00.000+03:002002-05-12T00:32:20.360+03:00<b>פאדיחה</b> <br /> <br />ביום שישי קיבלתי טלפון מידידה קרובה משכבר הימים, <br />היא שאלה אותי - מה שלומי? היכן אני ומה אני עושה? <br />ואז היא זרקה - "לא תשאל אותי איך היה אתמול"? <br />ואני בתמימות ( נשבע בשערות שנשארו לי ) שאלתי - "מה היה אתמול?", <br />והיא ענתה - "אתמול האח שלי התחתן", ואני חשבתי שבוע הבא, <br />כן הייתי בין המוזמנים, <br />אפילו לא הספקתי לפתוח את ההזמנה , <br />או להתמודד עם דילמת ה"כמה צריך לשים במעטפה?". <br />איך יוצאים מזה? <br />פאדיחה........................................... <br /> <br />אשמח לקבל רעיונות מקוריים. <br />S . O . S <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=5"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76439165?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-764389572002-05-12T00:21:00.000+03:002002-05-12T00:21:56.790+03:00<b>ברגע זה, פשוט בא לי לקום וללכת</b> <br /> <br />זה לא קורה לי דווקא כשמעלים את המיסים, <br />כשעולה הדולר ( חתיכת חבילה של שכר דירה ), <br />או כשמגיעים אלי מעקלים של רשות השידור לקחת לי את הטלויזיה, <br />בשבוע שיש שביתה בטלויזיה הישראלית. <br /> <br />זה קורה ברגעים אחרים, <br />זה יותר קורה לי כשאני מתחיל להתעורר, <br />התובנה מתחילה להתפשט, <br />ואני לא עצבני או לחוץ, <br />רק פתאום קולט שיכול להיות לי הרבה יותר טוב! <br />הרבה יותר כייף, פחות להתעסק בשטויות. <br /> <br />אז החלטתי,סופית, שאני נוסע לשבוע (לפחות) למקסיקו. <br /> <br />נשמע מטורף?! אז מה? <br /> <br />מה יותר טוב מ - <br />שבוע על חוף הים בטמפרטורה הנכונה, <br />טקילות ומרגריטות חופשי, <br />תיירות אירופאיות משתזפות "טופ לס", <br />אולי אפילו גם כמה ישראליות. <br /> <br />אוכל - רק במסעדות, <br />בגדים - שרוואלים רחבים ונוחים, <br />מסיבות - כל לילה, <br />מה יותר טוב מזה? <br /> <br />ולא דיברתי על - <br />שבוע בלי גבי גזית, <br />בלי פוליטיקה, <br />ולא לראות את ערפאת. <br /> <br />הכל בעד! <br /> <br />אז מה הבעיה? -קצת מפחיד לקפוץ לשם לבד, <br />אבל הנסיבות לא מאפשרות אחרת. <br /> <br />אז אני לוקח סיכון ומפצה את עצמי על סוף השבוע האבוד ב-ים המלח (עיין ערך), <br />בחיתוך עצבני ,מעבודה בארה"ב, לשבוע תענוגות <br />ב - "איסלה מוכרס" מקסיקו, קנקון. <br /> <br /><i>הסטה לה ויסטה.</i> <br /> <br />ואינשאללה שהפנטזיה הזאת תצליח להתגשם............ <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=4"> <br /></script> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76438957?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-764170662002-05-11T04:31:00.000+03:002002-05-11T13:55:57.000+03:00<b>תתעורר!!</b> <br /> <br />למה חשוב יותר ללבוש בגדים יפים, ולא נוחים? <br />למה לקנות מכונית ,במאה אלף שקלים, במקום לעשות טיול חובק עולם בכסף? <br />אפשר הרי לטייל שנתיים בכסף, <br />ועדיין כשתחזור ישאר לך כסף לקנות אוטוביאנקי. <br /> <br />אולי נעשינו יותר מדי מטומטמים עם השנים? <br /> <br />הנה חומר למחשבה - <br /> <br />למה עדיין חותכים לתינוקות את הבולבול? <br />אין שום הצדקה שבעולם הגייני כמו שלנו, יהיה צורך להפרד מעורלתו של העולל, <br />וגם הקטע ההיגייני שרוי במחלוקת. <br />זה פשוט מנהג קצת ישן, ומאוד מזעזע! <br />תארו לכם שיום אחד אתם רואים נשיונל ג'אוגרפיק, <br />ואתם רואים איזה בעל חיים, שקוראים לו שונא ואחרי לידת הוולדות שלו, <br />הוא קורע לכם חתיכה מאיבר המין הזכרי שלהם, <br />אוי!!מזעזע! <br />בטוח אם הייתי רואה דבר כזה הייתי מרביץ להורים של השונא. <br />אבל תארו לכם שאחרי הפרסומות סיפרו על מיקרים שבהם מיתוך רחמים, <br />של בני האדם, השונא לא היה מצליח לקרוע את העורלה מהוולד, <br />והוולד היה גודל לבוגר, ובגלל שלא חתכו לו, <br />הוא לא היה מוצא זיונים והוא לא יכל למצוא לו זיווג. <br />אני, היה נקרע לי הלב ); , הייתי אומר לעצמי, <br />שזה זן של בעל חיים כל כך מטומטם, שלא נהנה מהרגע שהוא חי, <br />ואולי עדיף למחוק אותו כי הוא פשוט הורג את עצמו, <br />בייסורים קשים. <br /> <br />ועדיין חותכים לתינוקות את הבולבול. <br /> <br />מי התחיל אם הדבר הזה? אברהם, הבחור הזה היה פשוט גאון באופן מוחלט! <br />הוא הצליח לגרום כמעט לכל היקום , <br />לבצע מנהג ,מתוך אמונה, של ביתור הבולבול. <br />ומי שלא מבצע את זה - חבל לו על הזמן. <br /> <br />ועוד יותר , פשוט יותר , פשוט מרתיח אותי!!! <br />זה העובדה שאם המצווה היתה שאדם יחתוך את הבולבול לעצמו, <br />נניח אפילו לפני הזיון הראשון שלו, <br />אף אחד לא היה מבצע את זה, <br />אני תמורת שום הון שבעולם לא אוכל לחתוך לעצמי את הבולבול! <br />לא מסוגל אפילו לחשוב על זה. <br />אבל מה, אם זה התינוק שעכשיו נולד לי, אז סבבה מה אכפת לי, <br />לי זה לא כואב, וגם לי חתכו פעם, אז שיחתכו גם לו. <br />פסיכופטים! <br /> <br />הסתייגות קלה, <br />אם אתה יודע שאם לא תחתוך לתינוק שלך הוא יחיה חיים חרא, <br />ויאלץ לבצע את זה בגיל מבוגר, אז אין מה לעשות. <br />תחתוך לו ואל תשכח להזמין את החברה שעושים שמח לטקס ברית המילה. <br /> <br />מבולבלים? <br />לא, זה מאוד פשוט! <br />את אלה שלא מרגישים חרא עם זה ,עליהם אני כועס. <br />כשאתה חותך לתינוק שלך אתה צריך להרגיש חרא! ולסבול את הסבל שלו! <br />ורק אז אולי יצא משהו טוב מזה. <br /> <br />ואולי זה כל הקטע, <br />אולי הכאב הזה שאתה מכאיב לו, <br />נועד לחבר ביניכם הכי חזק בעולם. <br />שאלים למה? - כי אתה הרגשת את הסבל הכי נורא שלו, <br />והוא סבל את הסבל הכי נורא שלו בגללך. <br /> <br />אולי פעם ליפני אלפיים שנה, זה עזר. <br />אולי זה נועד למנוע מהורים לפגוע בילדיהם, <br />ע"י זה שיגרמו לכאב המתוכנן הזה. <br />ידוע הרי שהיו בארץ ישראל פרמטיבים שהקריבו את ילדיהם באש. <br />בגיא בן הינום (אני טועה, אפשר לתקן אותי בכייף) <br />היו מקריבים בן בכור לאל "מולך". <br />הם כנראה לא הבינו שגם הוא מרגיש וסובל. <br /> <br /><a href="http://shkooz.funet.co.il/comments.asp?user=moshemery&id=3">אבל היום, למה צריך את זה היום?</a> <br /> <br /><a href="http://shkooz.funet.co.il/comments.asp?user=moshemery&id=3">תנו לי סיבה למה לחתוך היום, חוץ מהסיבה - שחייבים?</a> <br /> <br />בטח עוד כמה שנים, איזה ילד בארצות הברית, יתבע את ההורים שלו, <br />על זה שעשו לו ברית. <br /> <br />ילדים, התעוררו! <br /> <br />הנה אתר מעניין בנושא - <a href="http://www.hofesh.org.il/alternatives/brit_mila/brit_mila.html#links"> ברית מילה</a> <br /> <br /><script src="http://shkooz.funet.co.il/info.asp?user=moshemery&id=3"> <br /></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76417066?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-763754382002-05-10T03:22:00.000+03:002002-05-10T04:05:59.000+03:00<b>האידיש רסטה מן בוי בוי בוי</b> <br /> <br />אין כמו לסגור את השבוע במוסיקה לעניין, <br />והשבוע נסגר עם אהוד בנאי שממשיך לנסוע, <br />והפעם במבצר רומי עתיק בבנימינה. <br />אהוד בנאי עם דודי לוי מלווים ע"י הפליטים, <br />באמפי זקן,בן יותר מאלף שנים ,עם תאורה טובה, אחלא סאונד, <br />המון אנשים יפים ושימחה עד השמיים, <br />מזכיר לך למה שווה להיות ישראלי ולהמשיך להילחם - כי זה פשוט שווה! <br />מה שעוד יותר מוזר זה שאהוד בנאי חובש כיפה שחורה, <br />לבוש בחליפה כהה - ממש לוק חרדי כזה, <br />ולעומתו כל הנגנים שסביבו ורוב הקהל ,יותר "זרוקים". <br />כך יוצא שאנשי הרוח עם השרוולים באו לשמוע מוסיקה מאוד יהודית, <br />שמנגן ושר אותה איש דתי. <br /> <br />עדיין מתנגנת לי באוזנים מוסיקת הרגאיי מהשיר "האידיש ראסטה מן" ... <br />בוי בוי בוי בוי בוי בוי בוי.... <br /> <br />מומלץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מילה שלי. <br /> <br />תוך כדי ההופעה, אולי בהשראת כל המאבטחים שהיו שם, <br />עברה לי בראש מחשבה - אם יכנס לכאן מחבל מתאבד, איזה קבוצה תפגע יותר, <br />אלא שבמרכז שקמו לרקוד או אלא שנשארו יושבים על הטריבונות? <br /> <br /> <br /> <br /> <br /><i><b>שמואל א' פרק יז'</b></i> <br /> <br />ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה,ויאספו בין שוכה אשר ליהודה, <br />ויחנו בין שוכה לבין עזקה באפס דמים. <br />ושאול ואיש ישראל נאספו,ויחנו בעמק האלה,ויערכו מלחמה לקראת פלשתים. <br />................ <br /> <br />-+-2000 שנים מאוחר יותר-+- <br /> <br /><i><b>ידיעות אחרונות מדור "המוסף לשבת"</b></i> <br /> <br />הפלשתינאים נערכים ללחימה קשה בעזה באין מפריע, <br />הרמטכ"ל,שאול מופז ,פקד על צה"ל להערך למלחמה בעזה. <br /> <br />ואני שואל - איך ,למען השם ,שום דבר לא השתנה פה? <br />הכל פשוט נשאר אותו הדבר. <br />מה שהכי מבעס זה שהסיפור ההוא לא נגמר כל-כך טוב. <br />מעניין אם למדנו משהו, ואיך ילך הסיבוב הזה. <br /> <br /><a href="http://shkooz.funet.co.il/comments.asp?user=moshemery&id=2">מה אתם חושבים?</a> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76375438?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-763146752002-05-08T22:34:00.001+03:002002-05-08T22:34:58.970+03:00<b>שנוי במחלוקת</b> <br /> <br />איך הזמנה לסופשבוע זוגי חינם,במלון יוקרתי בים המלח, <br />ביחד עם כל החברה מהמילואים, יכולה להיות שנויה במחלוקת? <br /> <br />תשובה - אתה אמור לצאת לשליחות לחו"ל מהעבודה שבוע קודם. <br /> <br />נשמע כמו צרות של עשירים? אבל זה ממש לא כזה. <br />אני שונא את הנסיעות הללו לחו"ל, <br />תמיד אני מופקר שם לבד עם הגויים, <br />ואם יש מישהו שמצליח לבטא הכי טוב איך אני מרגיש שם, <br />זה ג'ים מוריסון. <br /> <br /><i>People Are Strange</i> <br /> <br />People are strange when you're a stranger <br />Faces look ugly when you're alone <br />Women seem wicked when you're unwanted <br />Streets are uneven when you're down <br />When you're strange <br />Faces come out of the rain <br />When you're strange <br />No one remembers your name <br />When you're strange <br />When you're strange <br />When you're strange <br />People are strange when you're a stranger <br />Faces look ugly when you're alone <br />Women seem wicked when you're unwanted <br />Streets are uneven when you're down <br />When you're strange <br />Faces come out of the rain <br />When you're strange <br />No one remembers your name <br />When you're strange <br />When you're strange <br />When you're strange <br /> <br />שינה ערבה, <br />ומעניין מה אמצא מחר בתיבת הדואר שלי... <br /> <br /> <br /> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76314675?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-763146462002-05-08T22:34:00.000+03:002002-05-08T22:34:13.766+03:00 <br /><b>הפיגוע בראשון לציון</b> <br /> <br />הפיגוע הזה בא לומר לנו דבר חד וברור! <br />אפילו ברגע שבו אתה מהמר בקזינו, יש איזה מאניק, <br />שינסה להרוג אותך בגלל שאתה יהודי! <br /> <br />מרכין ראש ומשתתף בצער המשפחות.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76314646?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-763146162002-05-08T22:33:00.000+03:002002-05-08T22:33:23.063+03:00<b>פרסומות</b> <br /> <br />בכל "תיק תק" יש רק 2 קלוריות, <br />האם זה אומר , <br />שאם אני ארביץ 750 "תיק תק" ליום אני אמלא את מכסת את הקלוריות היומית שלי? <br />והאם מישהו יכול להבטיח לי שלא יגדל לי חד קרן על הראש? <br />ומה זאת התסרוקת הזאת של רות גונזלס? <br />דרך אגב במסטיק אורביט ללא סוכר יש 2.38 קלוריות בלבד, <br />וזה לא שובר שיניים. <br />אבל אין, אין אין כמו " ביסים עם ניסים", <br />פרסומת הזויה שמויעדת לקהל מאוד רעב שחולה על פרסומות הזויות, <br />בטח זה גימיק של איזה שליח פיצה שגילה ש - <br />א. רוב הפיצות מוזמנות בלילה. <br />ב. רובם מוזמנות ע"י חבר'ה. <br />ג. הרוב המוחץ זה מסטולים בהתקפות מאנצ'יס. <br /> <br />אז בואו נדחוף להם פיצה, שחק אותה ניסים ( מ"ביסים עם ניסים"). <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76314616?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-762712742002-05-07T21:51:00.000+03:002002-05-07T21:51:54.000+03:00<b>הרבה זמן בלי אהבה חדשה</b> <br /> <br />גם אלי זה הגיע, <br />נפלתי שדוד בתחושת רומנטיקה אכזרית, <br />ודווקא עכשיו אני לבד, <br />אין אישה ,אין נערה ,אין אהבה. <br /> <br />לא קל להיות ילד גדול. <br /> <br />שלמה ארצי מתנגן ברקע, הווליום בעוצמה הנכונה, <br />לפני שעה סגרתי חוזה על הדירה לעוד שנה, <br />גדלתי בעוד שנה, <br />עוד מעט סוגר עשיריה נוספת, <br />הכל תקין יש לומר, המצב רוח תקין בד"כ, <br />יש עליות יש מורדות, <br />יש הצלחה, יש גם סיפוק, <br />יש ריגושים היו גם אהבות. <br /> <br />אבל עכשיו אני לבד וזה מזה מבאס! <br /> <br />בכל מקרה היום אכלתי חומוס פול בכרם התימנים, <br />היה סבבה, ככה סתם באמצע העבודה, <br />עכשיו זה יושב טוב כמו יציקת בטון, <br />בטח לא אהיה רעב עד מחר בערב. <br /> <br />ובינתיים,אינגריד, סטודנטית פרואנית , שהכרתי בקוסקו, <br />מחוברת קשה ל - MSN ,בכל פעם שאני מתחבר, היא שם, <br />זה קצת מפריע, כאילו מישהו מסתכל עליך, <br />אבל יש לציין שהיא נחמדה, <br />ואולי נפגש שוב יום אחד בפרו אולי בגרמניה אולי בניו יורק. <br />איך איזה כיף שאפשר לחלום, <br />מוציא אותך משביזות הבדידות. <br /> <br />נראה איך הערב הזה יגמר, <br />סטטיסטיקה- <br /> <br />מה הסיכוי שאצא מהבית לאיזה בר? <br />מה הסיכוי שבבר הזה יהיה מבחר של שוות? <br />מה הסיכוי שאחת תמצא חן בעיני? <br />מה הסיכוי שאני אמצא חן בעיניה? <br />מה הסיכוי שאני אתפוס את האומץ ואקח אותה לשיחה צדדית? <br />מה הסיכוי שתהיה היענות? <br />מה הסיכוי שאני אמצא את האומץ להזמין אותה לאפטר פרטי אצלי בארמון? <br />מה הסיכוי שהיא תסכים? <br />מה הסיכוי שנתנשק? <br />מה הסיכוי שנבלה לילה של משי לבן? <br />מה הסיכוי שאני אוהב אותה גם בבוקר? <br /> <br />לא פלא שזה אף פעם לא קרה לי! <br /> <br />וזה גם מוציא לי את החשק ללכת לחפש. <br /> <br />נראה לי שעדיף להמשיך בזרימה הטבעית, <br />להמשיך לשמוע מוסיקה, <br />לשבת מידי פעם עם החברה (להלן הג'מעה שגם עליהם יסופר) <br /> על איזה סרט בדי וי די, <br />ללכת להופעות מידי פעם, ביחוד של אהוד בנאי או אריק לביא. <br /> <br />הכל מכתוב! <br /> <br />תהיו אופטימים, <br />לא נשאר יותר מזה. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76271274?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-762306572002-05-06T22:46:00.000+03:002002-05-06T22:48:21.000+03:00קודם כל אפתח בנצחונה של הפיה הטובה והמבין יבין. <br /> <br /><b>אוהב או לא אוהב ,את העבודה שלי</b> <br /> <br />יש מישהו שאוהב את העבודה שלו? <br />מורה לכיתה ג' אמרה לי פעם שאם ביום רביעי,אתה מרגיש את סוף השבוע, <br />סימן שאתה סובל בעבודה! <br />היא הוסיפה מלח על הפצעים כשסיפרה שבמוצאי שבת היא מתגעגעת לכיתה. <br />אחרי זה היא סיפרה לי שבמשכורת שלה היא לא מצליחה אפילו לחשוב על שכ"ד. <br /> <br />האם לאהוב את העבודה שאתה עושה זה משהו בראש שלך, כזה שאפשר לשנות? <br />יענו עיניין של פרספקטיבה כזה? <br /> <br />האם יש בכל העולם ,מישהו שעובד בלאסוף את הזבל, <br />ובכל יום הוא קם עם חיוך על הפנים? <br /> <br />וגם אם אתה אוהב את העבודה שלך, מתישהו זה בטח יהפך לשגרה, לא נכון? <br />אז איך יוצאים מזה? <br />איך מעבירים בהנאה את תשע השעות ביום שבהם אתה פרדוקטיבי, <br /> כדי לקבל כמה ג'ובות בסוף החודש? <br /> <br />אולי פשוט צריך לקחת את הבעסה בסבבה <br />ולדעת שעוד כמה שעות הסיוט יגמר באופן זמני, <br />ובעוד כמה ימים תגיע הפסקה של שבת (שבת אחלה דבר), <br />ובעוד בערך 30 שנה יוצאים לחופשי. <br /> <br />היתכן עולם שבו כל אחד בוחר את הקריירה שלו לפי הכיף שלו? <br />שבו יצורים שואלים אחד את השני "מה הכיף שלך?" , במקום במה אתה עוסק? <br />(בירושלים אומרים - "במה אתה מתעסק?") <br /> <br />בכלל אני שונא את השאלה הזאת! <br /> <br />תמיד ששואלים אותי במה אני עוסק, אני אומר שאני נהג משאית, <br />עם רישיון ל-15 טון פלוס עגלה, <br />ואז , משום מה , מפסיקות השאלות, לפחות נמנעת השאלה הבאה. <br /> <br />הלוואי שיום אחד אגלה שיש לי כזה כישרון במידה שאין לאף אחד, <br />ושאני נהנה לעסוק בו יותר מכל דבר, <br />ושהוא שווה הרבה כסף, <br />ושלא צריך יותר לעבוד בעבודה אפורה! <br /> <br />עד אז אני אמשיך לקום כל בוקר בתשע לעבודה. <br /> <br />לילה טוב דויד הליקופטר <br />(דרך אגב ,מי מכיר את דויד?)<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76230657?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-761951252002-05-06T00:40:00.000+03:002002-05-06T00:40:28.636+03:00<b>דילמות</b> <br /> <br />לפעמים מגיעות הדילמות, לפעמים הם ממש קשות. <br />והכי קשות - דילמות באהבה. <br />היא רוצה אותך, אתה חבר שלו, והוא בטוח יפגע. <br />איך שלא יוצאים מזה - מישהוא נפגע. <br /> <br />שד אחד אומר שצריך להעיז, מי שלא מסתכן, לא מרוויח. <br />והפיה אומרת תזהר שלא תפגע, תרוויח קצת תפסיד הרבה. <br /> <br />בכלל זאת העזה לכתוב את מה שאני כותב עכשיו, <br />כי אם היא או הוא יקראו את זה, שניהם יפגעו, <br />ולא יצא מזה טוב, אבל אני כשאצלי בוער אז אני כותב. <br /> <br />היום לדוגמא, אמרתי לפקידה של YES , <br />שהחיבורים שלהם זרוקים אצלי על הרצפה כמו בבית בעזה, <br />והיא אמרה לי - "הלו! תרגע! אני ערביה , אל תעליב". <br />אני הסברתי את עצמי והיא הייתה מאוד נחמדה, <br />נראה לי שברגע הראשון היא קצת נפגעה אבל עשינו שולם. <br /> <br />אז מה? ללכת כל הזמן על ביצים? רק כדי לא לפגוע באף אחד, <br />איזה טעם יש לחיים אם אתה כל הזמן פוליטקלי קורקט? <br />איך אפשר לחיות בלי להסתכן וקצת להיפגע מדי פעם? <br /> <br />עכשיו ברגע זה נפלה עלי תובנה - שבעת האחרונה הפכתי "חנון" מדי, <br />ובגלל זה כבר לא קורות לי חוויות מסעירות. <br />יותר מידי מפחד להפגע! <br />כאילו שכל רגע אני מתרחק מהמקום המיועד לי בגן עדן, <br />יאאלה , חיים רק פעם אחת, <br />ולפעמים גם זה בקושי. <br />כל רגע יכול ליפול עלי מטוס, <br />כל יום אני יכול ללכת בפיגוע או סתם להרגיז איזה עארס עם כלי נשק. <br /> <br />אז מה הטעם לפחד, להזהר, להשמר, צריך לחיות, עד הסוף. <br />ואז מידי פעם לשבת עם מישהוא ולספר לו את הדברים המגניבים שעשית, <br />ולהרגיש את הריגושים מחדש, <br />ולדעת שלא סתם בזבזת חמצן, <br />אלא חיית ונהנית. <br /> <br />ובנימה אופטימית זאת, <br />לילה טוב דויד הליקופטר. <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76195125?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-761607542002-05-04T22:29:00.000+03:002002-05-04T22:29:03.316+03:00<b>בעד ונגד "בליינד דייט"</b> <br /> <br />בזמן האחרון אחרי תקופה של שנתיים ומעלה, <br />שבה הייתי פעיל חזק בהכרויות דרך בליינד דייט'ס, <br />החלטתי לשים את זה רגע בצד ולנסות ולנתח קצת. <br /> <br />אז קודם כל מתעוררת השאלה כמובן - למה צריך את זה בכלל? . <br /> <br />והתשובות רבות ומגוונות, אך בסך הכל, לפעמים נמאס להיות לבד, <br />ואתה מוכן לעשות הכל כדי למצוא קצת אהבה. <br /> <br />הבעיה שמתעוררת היא כזאת - אתה משקיע בזה המון אנרגיה , <br />מתקשר, יוצא, מתאכזב, נפגע, וחוזר חלילה, <br />ורק לעיתים מאוד רחוקות, <br />ובעיקר עם הרבה מזל, אתה מוצא משהו לטעמך, אם בכלל. <br /> <br />זה לא שלא פגשתי בחורות יפות בכל הפגישות הללו, <br />זה לא שאני חסום על איזו אקסית מיתולוגית, <br />זה בטח לא בגלל שהבחורות שפגשתי לא רצו אותי, <br />או שאולי לא היו מספיק אנטליגנטיות עבורי או להיפך. <br /> <br />הכל לכאורה נחמד ויפה (כמובן שלפעמים אתה נכווה קשות, <br />נפגש עם מישהיא שנראית בערך בגיל של אמא שלך, <br /> ודווקא באותו יום , חבר שלך מהעבודה החליט להגיע לאותו מקום ), <br />אבל בתכל'ס זה לא עובד. <br /> <br />על כל 20 בחורות שהכרתי בבליינד, <br />אחת פשוטה וחמודה שהכרתי בדרך הקלאסית ( הכרות פרונטלית), <br />התאימה לי הרבה יותר. <br />ואני שואל , ריבונו של עולם למה? <br /> <br />מסתבר שהתשובה לא מסובכת, והמסקנה אפילו מעודדת. <br /> <br />תחשבו על זה , מתוך 20 בחורות ( פרספקטיבה גברית) שאתה רואה ביום, <br />כמה באמת משדרות את מה שאתה מחפש - בד"כ 0, <br />פעם בהרבה זמן אתה באמת "נדלק". <br /> <br />אז מה הסיכוי שזה יקרה בבליינד דייט, <br /> שבמקרה האובססיבי, זה קורה אחת לחודש? תשובה - כמעט אפס. <br /> <br />והמסקנה- <br />אם רק בסקס אתה חפץ, <br />או אין לך שום סטנדרטים, <br />או שאתה פשוט נואש ומחפש קשר אינטימי עם נקבה, <br />אז לך על זה! צא לבליינד דייט! (דרך אגב, קפה תם בת"א מומלץ לכך). <br /> <br />אבל אם אתה באמת מחפש אהבה, זוגיות, <br />משהיא לחלוק איתה את הדברים שאתה נאלץ לכתוב בבלוגר, <br />רק כדי להוריד אותם ממך, <br />תרגע! <br /> <br />תרגע, תשקיע את המרץ שלך בדברים שאתה באמת אוהב, <br />תשקיע בעצמך, צא לבלות עם אנשים שאתה מכיר (ולא בבתי קפה של בליינד דייט'ס), <br />האהבה האמיתית יום אחד תגיע, <br />וכל רגע ממנה יהיה שווה את רגעי הבדידות שהיו לך, <br />ואולי היא אף תפצה על כל האנרגיות שבזבזת על בליינד דייט'ס. <br /> <br />ואז כשתלכו לאיזה בית קפה , ותראו שם איזה זוג, <br />היא קצת נבוכה והוא מסתכל יותר בשעון, <br />תגידו להם שאת האהבה לא צריך לחפש בכח, <br />יום אחד היא תופיע מעצמה. <br /> <br />נ.ב. נראה לי שניתן לקרוא את זה מפרספקטיבה נשית נטו, <br /> ושאין הרבה הבדל, נכון? <br /> <br />משה. (שעדיין לא מצא את האהבה הגדולה). <br /> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76160754?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-761373492002-05-04T03:05:00.000+03:002002-05-04T14:29:09.000+03:00<b>ווינר , ווינר , ווינר בנשמה!</b> <br /> <br />אני רוצה לעלות על השולחן ולצעוק : <br /> "הפרסומת של חש-גד ווינר גרמה לי טראומה!". <br />קשה לי , מאז הפעם הראשונה שראיתי אותה , <br />אני משתדל לא לצפות בערוץ 1, <br /> פרט להיום - היום שודר ה - "פיינל - פור" (היה פשוט גרוע). <br /> <br />בכל מקרה נחזור לעניניננו, <br />בפרסומת רואים זוג, בחור ובחורה מתנשקים, <br />מישהו מעיף "צלחת מעופפת" (פריזבי) באוויר, <br />ואז הבחור מנתק מגע, באמצע הנשיקה, <br />רץ, מקפץ מעל מיכשולים, ותופס אותה לפני הכלב. <br />עד כאן התיאור. <br /> <br />עכשיו הוא, הבחור, הוא הווינר, הוא דמות הווינר, <br />שרצה המפרסם למכור לנו. <br /> <br />ניתן תיאור קצר שלו : <br /> <br />גבר בשנות השלושים לחייו , בעל חזות מיזרחית, <br />(להירגע, זה לא הולך להיות קטע של גזענות, <br /> גם אני מזרחי, בעל חזות מזרחית). <br />אם אני רוצה קצת יותר לתאר אותו, <br />אז הוא נראה כמו אחד כזה שיש לו עסק עצמאי, <br />ובכל יום שישי הוא משוויץ באוטו החדש שלו ברחיצה, <br />אחד כזה משלנו. <br /> <br />מה שמפריע לי זה הדבר הבא, <br />פתאום נחוור לי מה שקרה פה, <br />הבנתי שסוף סוף כנראה קלטו אותנו, <br />קלטו את הווינרים, הקליברים, הישראלים המזרחיים השקאלים, <br />אני לא אומר את זה בציניות , <br />באמת יש הרבה כאלה , <br />ואני מרגיש אחד מהם. <br />קלטתי את זה והופתעתי קשות , אמנם לטובה , <br />אבל אני ממש בשוק! <br /> <br />אלא שאז החלה לנקר במוחי השאלה הבאה, <br />אם זה ככה אז איך זה שלא לוקחים את החברה האלה, <br />לפרסומות של אגד או חברת חשמל או תנובה או אפילו אולי לסופר לוטו? <br />חתך הדמות הזאת קצת חסרה שם, <br />ואל תזרקו לי את סמי הורי, <br />כי סמי הורי הוא דוגמן, שחקן. <br /> <br />הו אז חטפתי את המכה הבאה, <br />לא מנסים באמת להראות ווינר בנשמה, <br />לא איזה מצליחן, כזה כריש, שמתמיד, נלחם, <br />לומד, שורד ומצליח (ווינר - אדם תחרותי שמרבה לנצח). <br />מנסים ,פשוט ע"י איזה טפיחה קטנה על האגו,לפנות אל "הווינרים", <br />להמר ולהיות ווינרים בנשמה. <br /> <br />מנסים לפנות לחתך רחב כמה שיותר של ווינרים, <br />של כאלה שיהמרו, שמהמרים, <br />והרי אנחנו המזרחים ידועים כמהמרים, <br />כולנו הרי חולי קזינו, <br />מהמרים בבתי קזינו מחתרתיים בת"א, <br />אוניות באילת , במזרח אירופה, <br />לבטח אנחנו ידועים כמצליחנים, <br />זאת הרי הסטיגמה שלנו, כן בדיוק. <br /> <br />והמסקנה - מדינת ישראל באמצעות "משחקי המזל", <br />החוקיים שלה, מנסה לגנוב עוד כסף מהפראיירים, <br />אפילו על חשבון פגיעה במצב הסוציואקונומי שלנו, <br />שלקח דור וחצי לבנות אותו. <br /> <br />מה קרה? <br />הסיפור על המעילה הגדולה, לטובת האח המהמר, הדליק את הרשויות? <br />בא להם להגדיל את אחוז המהמרים במדינה? <br />או אולי בא להם להגדיל את הפער הכלכלי? <br />או אולי הוא באמת נראה כמו הווינר האמיתי,ווינר בנשמה? <br /> <br />טוב שלא פרסמו את זה עם דיבוב לאמהרית , <br />זה כבר היה ממש נבזות! <br /> <br />"פועלי העולם התאחדו ........." <br /> <br />יום שבת, 3 לפנות בוקר. <br /> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76137349?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3488586.post-760947802002-05-03T00:52:00.000+03:002002-05-03T01:38:54.000+03:00ערב טוב ,הערב ערב פתיחת הבלוג שלי. <br />היום לפני כמה שעות שמעתי על כל הנושא הזה פעם ראשונה ונדלקתי, <br />מה זה נדלקתי , <br />רצתי ישר למומחה הבלוגים שנתן לי הרצאת מומחה על קונספציית הבלוגים, <br />ובנה לי בלוג אוריגינל. <br /> <br />אבל זאת סתם ההתלהבות הראשונית, <br />יש בי התלהבות הרבה יותר חזקה ועמוקה ממנה, <br /> שמציפה אותי עכשיו בכיף של "הלכתוב". <br />תמיד רציתי לכתוב אבל יש לי כתב יד ממש מבאס. <br /> <br />אז בטח נשאלת השאלה למה לא כתבתי בעורך או כתבן, <br />התשובה היא שזה לא כיף, <br />כי אף אחד לא יקרא את זה גם ככה, <br />ואין לי בכלל רצון לכתוב ספר, <br /> <br />סתם בא לי לתת לאצבעות להוציא החוצה דברים ממני ברגע שהם רוצים לצאת לבד, <br />כמו שזה בריא לעשות פיפי שלוחץ וקקי כשמתפוצץ, <br />אני צריך להוציא את זה כשזה בוער, <br />אחרת אני נשרף. <br /> <br />לילה טוב לי.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3488586-76094780?l=direct.blogspot.com' alt='' /></div>Moshenoreply@blogger.com0