מומולדת שמח לי
יום שבת,
חם מאוד,
כבר כמה ימים מדברים על זה שהחום בקרוב ישבר,
אבל כנראה שהחום לא כל כך רואה את שידורי התחזית.
בכלל יש לי הרגשה שכל מזג האויר הזה הוא תרגיל של השב"כ בשילוב עם המוסד.

אבל מעבר לזה,
השבוע דילגתי מעל העשרים ושמונה,
ונכנסתי לעשרים ותשע,
מתקרב עוד קצת לשלושים.

ן - וואללה,
אני כבר ילד גדול,
יש לי ידיים גדולות,
ויש לי גם זקן,
יש לי מכונית ובית קטן,
ואפילו יש לי חברה מתוקה,
והייתי כבר כמעט בכל יבשת.

והיום ביום שבת זה,
שבו אני בשביתה טוטאלית מכל מלאכה,
ויש לי על האוזניים אוזניות עם דיסק "סבבה",
אני חושב לי,
שאולי הגיע הזמן,
שאולי הילד כבר גדל,
והגיע הזמן לקנות לו צעצועים חדשים,
אבל כאלה של גדולים,
וגם אולי כדאי לשוחח איתו על נושאים חדשים,
ולהראות לו את הבעיות שכרגע צריך, ואפשר להתחיל להתמודד איתם.

ככה זה אצלי, אני מגדל אותי!

אז התחלתי לצייר לי ציור,
ובציור הכנסתי את כל הבעיות שמכאיבות לי היום,
ובציור הזעתי כולי, ונשאתי משא, נראיתי כמו אחרי יום עבודה מתיש,
ולמרות שהזעתי חייכתי לייד שנתנה לי את מעט האגורות,
והכניסה סטייפה גדולה לכיס שבחליפה שלה,
ואת שלי, את החלק הקטן שלי,
חצי ממנו נאלצתי לתת לאישה שמנה, שחייכה עלי במבט מאוד עצוב,
כמו אומרת "אני אוהבת אותך בני,
ואתה שומר עלי חייל שלי,
ואתה גם מפרנס אותי פועל שחור שלי,
אבל על הצוואר שלי יושב האח שלך החרדי עם מאכלת ומאיים כל הזמן לשחוט אותי,
ואפילו שאני יודעת שהוא לא יעשה את זה,
אני לא יכולה הפסיק לתת לו, כי אני אימא שלו, והוא יגווע ברעב,
ואני עם כל המשא,
ועם כל הזיעה,
ועם כל המרמור,
ועם כל הפחד מפני הערבי,
החזקתי חזק במקל וחייכתי לכולם,
כמו אמרתי - " אל תדאגו, זה אני! אני שהולך כל בוקר לעבודה,
ומשלם כל חודש חצי משכורת מס למדינה,
ואפילו שאני יודע שאם מחר יפטרו אותי ואני אפילו לא אוכל לקבל דמי אבטלה,
כי לא מגיע לי,
אני אמשיך לחיות פה"
ועוד אמרתי - " אל תדאגו, זה אני! אני שהולך כל שנה למילואים,
ולא ישן כמעט חודש ימים,
חוזר הבייתה בקושי, עם רגליים פצועות,
ואצבעות חתוכות,
ואפילו שאני יודע שקוראים לי פראייר מאחורי הגב,
ואפילו שהאשה שלי ואמא שלי מתות מדאגה,
ואפילו שיום אחד גם משהו יכול לקרות לי,
אני אמשיך ללכת, ואני אמשיך לחיות פה".

אבל גם בזווית עיין קטנה,
קרצתי,
והגנבתי מבט קטן לאמא השמנה,
חכי, יא מולדתי,
חכי שקצת יהיה לי כוח,
ואני שובר לערבי את המקל על הראש,
ותופס את האח החרדי שלי ומעיף לו שתי סטירות,
ושולח אותו להרוויח את הקמח לתורה שלו במו ידיו,
ואת המשכורת שלי אף אחד לא יבלע,
כי אני אבלע לו את הראש,
אבל זה יקרה רק עוד קצת,
הנה זה מגיע.

 Posted @ 2:20 PM by Moshe