שחאדה הלך להביא קרח

היום קרו שתי דברים טובים-
האחד, זה שכל חברי הכנסת, הציונים,
של אגודת ישראל חזרו לממשלה והם קיבלו לפחות שלושה סגני שרים.
והשני, זה שמוחמד שחאדה הלך לעזאזל.

עכשיו.

לגבי הראשון,
אני בטוח שהוא טוב. (לשון שגיא נהור, כאילו?!)
לגבי השני,
לא הייתי כל כך בטוח עד לפני כמה שעות.
אחרי הכל נהרגו שם ילדים שהם בטוח חפים מפשע.

אממה,
הכל השתנה אחרי שהתחלתי באמת לחשוב על - "מה יקרה אם?"
חשבתי לעצמי,
מה באמת הולך לקרות עכשיו עם כל הזעם שנוצר,
בטח כמה פיגועים הם היכינו לנו ליום שנפתח את השערים?

הרי נניח זה יקרה עוד שבוע,
יהיה קצת שקט ופואד יוריד איזה 'וויש' למובארק,
ואריק שרון ינסה לשפר תדמית ב סי אנ אנ בגלל שפרס ופואד מאיימים,
וביבי ינשוף לו חזק במרכזים של הליכוד,
אז יפתחו את השערים.

ואז נתחיל יום אחרי יום לחטוף יותר ויותר פיגועים לזכרו של שחאדה,
נקמות,
וראינו כבר שהם לא מתבאסים כמונו מדם של ילדים,
יותר מזה,
כשמוחמד שחאדה ראה בטלויזיה, פיגוע שהצליח לו,
ונהרגו שלושה חיילים בדואים, או עשרים עולים חדשים מרוסיה,
או משפחה של מתנחלים שנטבחה בבית שלה,
או אישה בהריון שבוכה על בעלה שנרצח בפיגוע שהוא הוציא,
הוא היה מבסוט!
הוא בטוח אמר "אללה הוא אכבר",
הוא בטוח הרגיש טוב באותו הרגע,
הוא בטח חשב על כל הילדים הקטנים שהוא הכיר,
והוא הרגיש טוב איך הוא הולך לרצוח בשבילם את כל היהודים.

ובזמן האחרון,
כשהוא לא הצליח להוציא פיגועים,
כל השכנים, החברים, המשפחה והילדים,
מה אתם חושבים שהם אמרו לו?
"ככה יותר טוב?! נמאס לנו לראות יהודים בוכים?!

זובי!!!!!!

הם אמרו לו, אבל כולם!
מוחמד, יא מוחמד,
תכניס לחיות האלה שלא נותנים לנו אפילו לאכול,
תכניס לגזלנים האלה שגזלו לנו את האדמה,
תכניס לרוצחים הללו שרוצחים את העם הפלשתינאי,
תכניס לאלה שמגדלים את הילדים שלהם, כולם, רק כדי לכבוש אותנו,
תכניס להם כמה שיותר כואב,
ותכניס להם כמה שיותר חזק,
ותכניס להם ישר בלב.

והוא,
הוא ,אני בטוח ,לא נח על זרי הדפנה.
הרי ,מה כבר היה לו לעשות?
לו ולמליון הפלשתינאים בעזה?
לשחק שש- בש?
ללכת לעבודה באשדוד?
לעסוק בספורט תחרותי?
אורגיות???????
בטח לא למדו תורה!
הוא הכין את הפיגועים הבאים.
והם לא יעלמו מעצמם, הם יפגעו ברגע שתפתח הדלת.
והוא גם היה מתכנן את הפיגועים האלה היום בלילה ומחר ובעוד שבוע.

אז בשם אלה שהוא רצח,
ובשם אלה שהוא עוד ירצח,
ובשם אלה שהוא היה רוצח אם הוא היה בחיים,
אני כבר לא מצטער.
וגם אין לי את החוצפה המוסרית לעשות את זה,
כי להצטער זאת פרוילגיה של אנשים חיים.

 Posted @ 12:25 AM by Moshe