מילה שלי

Monday, June 17, 2002


אתם קולטים!!?

אחרי המבזק של שש וחצי ב'גלי-צה"ל'
שמעתי שיר של 'נטשה' -

"שיברי את הטלויזיה ובואי נלך לישון,
כל כך הרבה זמן אני לא מצליח לחלום,
יש בי אהבה, ים של אהבה ,אפילו יש לי קצת כסף,
אז מאיפה זה בא? איפה זה בא? מאיפה בא העצב?"

אז לא שברתי את הטלויזיה ועוד מעט אלך לישון,
קודם אניח את השפורפרת,
ואכנס למיטה עם ספר שקיבלתי.

אבל מהשיר הזה,
עם כל הפשטות והמלנכוליות שבו,
הבנתי משהו.
שאולי החל ממחר יעשה את החיים שלי עוד יותר וורודים,
ויהיה לי יותר קל לכתוב,
והאופטימיות שלי תגבר,
וזמן החיוך על השפתיים שלי יגדל,
ואני אוהב יותר,
וגם יאהבו אותי יותר בחזרה,
וזה כל כך פשוט,
שזה עוד יותר משמח אותי.
אקרא לזה - 'וידה דה נוסטרוס' - החיים שלנו!

רוצים את החיים שלנו בחזרה,
רוצים, רוצים ולא מוותרים,
לא רוצים לשמוע את הבריתות בין פואד לליכוד,
לא רוצים הדלפות על דוחו"ת של השב"ק,
לא רוצים לראות אנשים נהרגים,
לא רוצים לדעת על כל הפיגועים,
לא רוצים לשמוע על מצב הכלכלה,
ולא להרגיש על הגב את כל המדינה,
בשביל זה אנחנו משלמים להם משכורת.
הרי גם ככה הם עושים מה שהם רוצים,
ואחרי זה רק אנחנו סובלים.

אז תנו צלצול ל-yes,
קיראו לאיש של הכבלים,
ותכריזו על ניתוק מהערוצים המדכאים.

אויבים, ומנהיגים,
מוכרים, ומהמרים,
שקרנים, ונוכלים,
לא רוצים אתכם יותר אצלנו בסלון!

ואז,
אפילו הערבים יתבעסו לעשות פיגועים -
ביגועים בלי רייטינג?! יענו השתגעתם?! מג'נונין?

ולא משנה מה יקרה בכנסת,
גם ככה נסגור איתם חשבון בבחירות.
ואם לא אז היחידה לחקירות פנים תכניס להם.

אבל אנחנו,
אנחנו רוצים שקט. שוש....

רוצים להרגע.

רוצים להנות,
כדי שיהיה לנו כוח להלחם,
כדי שנוכל לחיות.

אז לילה טוב לי וחלומות 'תפוזים' כמו שילדה אחת פעם אמרה לי.


 Posted @ 1:12 AM by Moshe


Comments: Post a Comment