מילה שלי

Thursday, June 06, 2002



אני חוזר הביתה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
למרות הכל והמצב
ולמרות הדולר והכלכלה,
ולמרות יוסי שריד,
ולמרות החדשות,
אני כל כך רוצה הבייתה.

קשה לי לפענח את מקור התופעה,
אבל כנראה שכל כך טוב בבית שאין לזה תחליף,
איך החזקנו מעמד בגולה אלפיים שנים?
איך לא השתגענו מגעגועים?

והאוכל שלנו
forget about it,
שום דבר לא ישווה חומוס עם פול,
משולב ביצה,
שמן זית למעלה ופיתה בצד.

והקפה שלהם,
אין לי בכלל מה להוסיף או לומר,
הקפה פה מגעיל,
ואין פה טורקי,
אין שחור,
אין פינגא'ן.

והרדיו,
שווה הצצה, הרבה מוסיקה חדשה,
אבל אין מידי פעם איזה להיט בעברית,
ואין חדשות ולבטח לא מבזק

והטלויזיה,
כמו בארץ.
בלי ערוץ שתיים.

והבחורות,
מתחלקות לשתיים,
חציים עמק הסיליקון וחציים עמק הבכא.

ומזג האוויר,
קר,
אמצע הקיץ והגשם לא מפסיק.

אז אני מחר עושה עלייה,
עולה על מטוס וחוזר חזרה,
כנראה שכבר נמאס לי מכל הסיפור,
לא רוצה אמריקה, רוצה הבייתה.

רוצה לפקקים, לפיח ולחום,
רוצה לתל אביב, לים התיכון,
לפגוש את החבר'ה בערב שבת,
לאכול איזה קובה מהסיר או המחבט,
לשתות כוס של בירה בתל אביב על החוף,
לשטוף העיניים מכל הביקיני והמחשוף,
הו ארצי מולדתי,
כמה שהתגעגעתי,
חכי לי ואחזור,
עוד מעט והגעתי.

ולכל אלו שחיים בגולה,
חיזקו ואמצו ועימדו במשימה,
אבל מילה קטנטנה יש לי אליכם,
אין אהבה גדולה מישראל.

 Posted @ 9:48 PM by Moshe


Comments: Post a Comment