סיפור לא פשוט

מעשה באיש אחד,
איש פשוט ושמח,
לא עשיר אך לא עני,
לא גבוה וגם לא נמוך,
לא שמן ,לא רזה,
מין איש כזה.

איש נחמד לבריות,
דירת שני חדרים, טלויזיה ומגבר.
המון מוסיקה, מעט ספרים,
הרבה טיולים,
הרבה שיחות בלילה,
הרבה חברים,
הרבה חברות,
הרבה סרטים,
אהבות ישנות,
קריירה,
קפה שחור עם קיימק,
ופתרונות לשאלות קשות.

בכל מיקרה, לאיש הזה,
שבבוודאי גם אתם הכרתם,
קרה מקרה,
יום אחד באחת הדרכים שבהם הלך, מצא אוצר!
אוצר גדול!
המון כסף! המון זהב! ויהלומים, הרבה מאוד יהלומים!
ואין דורש.
שלו! רק שלו!

אסף אליו האיש בכיסיו, בידיו, בנעליו,
אוהו כמה שהוא אסף.
אוצר, ממש אוצר, אמר האיש לעצמו.
עכשיו אוכל לקנות כל שארצה, חשב,
עכשיו אהיה ממש מאושר.
והוא שמר על האוצר מכל משמר,
והוא חשב על האוצר יותר מכל דבר.
ואז החלו להופיע בראשו מחשבות -
מה יקרה אם יבוא זר וילקח ממני האוצר?
מה יקרה אם מחר יפרצו הכספת ויקחו כל דבר?

חשב האיש מחשבות מוזרות ומפחידות,
רץ לימין ולשמאל וכולו דאגה,
לא ישן, בקושי אכל,
הפסיק לנגן, ירד במשקל.

ואז הוא עצר,
סיגריה הדליק,
בכסא ישב,
הרתיח קפה,
נגן תקליט ישן,
נשען לאחור,
נשם עמוקות,
צלצל לחבר,
לבש קצר ויצא לרחוב.

הו אז החל לחייך,
ורוחו עליו נחה,
ואז גם הבין - מה גדול האוצר,
וכמה שהוא בר מזל,
ואיך שחייו שלו הפשוטים, הנעימים,
הם האושר הגדול,
הם הזהב, הם היהלומים,
ואותם ישמור,
ומהם יהנה,
ואותם גם יחלוק,
ומהם יוכל להשיג כל שירצה.

אז הוא לא השליך את האוצר,
ולא נתן אותו לזר,
אלא מסגר אותו,
ושם מאחורי זכוכית גדולה,
כדי שיוכל תמיד לזכור -
מהו אושרו האמיתי,
ואת מי הוא אוהב באמת,
ומה חשוב לו יותר.

לילה טוב,
הקפה שלי מתקרר.

 Posted @ 1:06 AM by Moshe