מילה שלי

Friday, June 21, 2002


אותי זה מצחיק!

הייתי במועדון ה-"קאמל"
וראיתי הופעה מעפנית של 5 סטנד-אפיסטים,
הם לא היו מצחיקים.
והם שרו את אותם השירים ואמרו את אותם הדברים,
כמו לפני שלוש שנים.

יותר מזה,וזה שיא האיכסה, שהם יורדים כסאח על הקהל.
יוצר מצב שאם הגעת מאוחר למופע סטנד-אפ בארץ,
אז אכלת אותה ויש מקום פנוי רק בשורה הראשונה.

יותר מפחיד משיחת מג"ד בטירונות.

אז איך עושים סטנד - אפ טוב?
וואלה,
לא יודע,
עדיין לא ניסית,
ולא בטוח שאצליח.
אבל דבר אחד כן אני יודע,
שבפעם הבאה שאני אגיע לשם (אם בכלל),
אני מבטיח לשבת שורה ראשונה,
ואני אחכה להם.

נכון,
שלפעמים כדי להצחיק מישהוא אחד,
מישהוא אחר יכול להיפגע,
אבל עדיין, ללכת למופע שבו, במשך שעתיים,
כל נושאי השיחה נסובו סביב ה"ציצים" של איזו עלמה מפותחת מהשורה הראשונה?!

אם בא לך לצחוק על מישהוא כדי להצחיק,
אז צחק על עצמך,
ואם הפאדיחה גדולה מדי אז תגיד -"חבר שלי".

הנה קטע על חבר שלי.

יום הגיוס לצבא הוא יום מאוד מלחיץ,
אז ביום הגיוס לצבא, חבר שלי היה מאוד לחוץ.
כשהאחות אמרה לו להיכנס מאחורי הפרגוד ולהוריד תחתונים,
הוא עשה את זה,
חמש שניות אחר כך נכנסה חיילת עם מחט - עשרים ושתיים סנטים,
ובדיוק לפני שתקעה אותה בישבן,
גילתה שאין מולה ישבן,
אלא חתיכת חבילה מבוהלת ומידלדלת,
שניהם צרחו, והיא התעלפה.
אחרי זה ,מהפאדיחה,
וחבר שלי ספק פה וואחד פאדיחה,
הוא יצא החוצה,
ונשען על איזה שולחן,
שלוש שעות אחר כך כשהוא סיים לנקות מעצמו את כל הדיו של שולחן תביעת האצבעות,
המ"כ אמר לו להכין רשימת שמירה ללילה,
אבל מכיוון שהוא היה האשכנזי היחידי במחלקה של נתנייתים וחולונים,
הוא שמר חצי לילה עד שהוא נרדם.
בבוקר הוא התעורר וגילה שכולם הלכו,
אז גם הוא הלך,
בערב התקשרו לאמא שלו מהצבא ואמרו שהוא דפק נפקדות,
אז אמא שלו שאלה כמה זה עולה והבטיחה לשלם על כל מה שהוא דפק,
למחרת הוא התגייס לצנחנים.
אז דיר בלאק ערפאת!

לא מצחיק?
לא שילמתם חמישים שקל כניסה - אז אל תבואו בטענות.



 Posted @ 1:52 PM by Moshe


Comments: Post a Comment