אחרי שנפגעה הפרטיות שלי,
שיניתי רק את הדומיין של הבלוג,
וזה מה שיצא לי לכתוב.

לרוץ לספר לחבר'ה

היום חשבתי לעצמי מה היה קורה אם הייתי זוכה בלוטו.
האם הייתי רץ ישר ומספר לחבר'ה?
קרוב לוודאי שכן, הרי קשה להחזיק כזה סוד בבטן.

ומה אם הייתי מכיר עלמה נחמדת,
האם אז הייתי שומר בבטן? קרוב לוודאי שלא,
ואני בדיוק למי הייתי מתקשר ראשון.

אז מה?
אתה לא מסוגל לסתום את הפה?
לא מסוגל לשמור משהו בסוד?
מה? אתה ילד?

מסוגל,אבל רק אם אני יודע שאסור,
כמו לספר סוד של מישהוא אחר.
עובדה!
את זה אף פעם לא עשיתי!

ולאן כל זה הולך?

הערת הכותב לעצמו - רגע , סבלנות עם המסקנה.

כתוב בגמרא - "דברים שנעשים בסוד, שורה עליהם ברכה".
אומר - לא כל דבר צריך לרוץ ולספר.

לדוגמא - כשהכרתי את טלטלת (שם בדוי).
כל עוד זה היה אני והיא לבד הכל היה נחמד.
בו ברגע שפתחתי את הכל החוצה,
(עיין ערך "לערב חברים ומשפחה")
חוקי המשחק השתנו ופתאום זה היה נראה כבד כל כך ולא כייף.
ואז זה נגמר.

למעשה כשאני חושב על זה,
אז כל החשיבה שלי משתנה כשאני מערב בה את הסביבה.

הערת הכותב לעצמו - אתה יותר מדי דופק חשבון!

אז מה נשאר כדי לצאת מהברוך?
להבין שיש דברים שעדיף לשמור לעצמך גם אם ממש ממש בא לך לשתף את כל העולם.


ואת זה לא למדתי עד היום?
כנראה שלא.
עובדה!

 Posted @ 10:15 AM by Moshe