אח שלי דויד

עכשיו לילה ואני קצת עייף,
טוב מה אפשר לצפות אחרי ארוחת ערב בקולומבוס,
שתי "סן-פרנסיסקו" וקרלסברג אחת.

ככה זה אצלנו, כשיש למישהו יום-הולדת אז "יוצאים לקרוע לאבא את הכיס" באיזה מסעדה טובה!
והיום זה היה לצעיר, מלאו חי אביבים - איזה שועל!

כשלי מלאו 18, בדיוק ביום ההולדת, התגייסתי לצבא.

אבל בעצם למה אני נכנס לזה, הרי הערב לא בא לי לכתוב על השירות הצבאי שלי.

אז ככה, אני קצת מודאג מהאח הבינוני שלי,
שנמצא עכשיו בקולומביה,
אני מודאג כי הוא נמצא שם יותר מידי זמן ולא כל כך מתכנן לחזור,
ובייחוד בגלל שגם אני הייתי שם - וזה הכי מדאיג.

קולומביה זאת מדינה שהכלכלה שלה ניזונה בעיקר מתעשיית סמים!
ובטח זה ישמע קצת מפתה למישהו - הסמים שם זולים יותר מאוכל.

אז אני שרדתי ולא התפתתי (מילה קצת פטטית , נכון?!) אבל היו שם הרבה ילדים טובים שלא.
ונכון, אני סומך עליו שלא יעשה שטויות , הרי הוא אח שלי, אבל בכל זאת זה קצת מדאיג.

ככה זה, לפעמים להיות אח, לא משנה אם גדול או קטן זה קצת מדאיג כמו להיות הורה.
בכל מקרה אני משער שזה ככה, כי אני לא אבא. (עד כמה שידוע לי)

כמה מילים לדויד

דויד! תחזור הביתה! מהר אבל!
דויד תחזור אני אומר לך! תחזור!

וואלק אם לא תחזור אני אבוא להביא אותך!
וואלה דויד אתה לא מאמין לי, חושב אני עושה צחוק?!
נשבע לך יא דויד, אני תופס מטוס ראשון , ובא מחזיר אותך מהאוזן.

תחזור! אני אומר לך, תחזור!

כולם יושבים כל היום חושבים עליך, מדברים עליך,
אני בא לאמא בשבת , ושומע רק - דויד ,דויד, איפה דויד? ,
מי דיבר עם דויד? מה קורה עם דויד?

ואתה יא דויד למה אתה לא חוזר? הא?

מה? אתה נהנה?! טוב לך?!

וזאת סיבה שבגללה לא תחזור?

גם פה אתה יכול להנות.
הנה תראה את כולם מסביבי פה, לא מרימים את הראש מהרצפה,
כל היום חושבים מאיפה להשיג כסף לסגור את החודש,
ובטלויזיה:כן מדינה! לא מדינה! עם ערפאת! בלי!
ובדואר כל הזמן - חשבונות, צו שמונה, שלם דו"חות בהנחה, ביאת המשיח,
ממש גן עדן פה.

וכולם כל הזמן - מה יהיה?, מה עושים?, איך יוצאים מזה? איך מנצחים?,
ואמא כל הזמן - איפה דויד? מה עם דויד? דויד דויד.................................

אז אולי תחזור כבר?

 Posted @ 12:46 AM by Moshe