דילמות

לפעמים מגיעות הדילמות, לפעמים הם ממש קשות.
והכי קשות - דילמות באהבה.
היא רוצה אותך, אתה חבר שלו, והוא בטוח יפגע.
איך שלא יוצאים מזה - מישהוא נפגע.

שד אחד אומר שצריך להעיז, מי שלא מסתכן, לא מרוויח.
והפיה אומרת תזהר שלא תפגע, תרוויח קצת תפסיד הרבה.

בכלל זאת העזה לכתוב את מה שאני כותב עכשיו,
כי אם היא או הוא יקראו את זה, שניהם יפגעו,
ולא יצא מזה טוב, אבל אני כשאצלי בוער אז אני כותב.

היום לדוגמא, אמרתי לפקידה של YES ,
שהחיבורים שלהם זרוקים אצלי על הרצפה כמו בבית בעזה,
והיא אמרה לי - "הלו! תרגע! אני ערביה , אל תעליב".
אני הסברתי את עצמי והיא הייתה מאוד נחמדה,
נראה לי שברגע הראשון היא קצת נפגעה אבל עשינו שולם.

אז מה? ללכת כל הזמן על ביצים? רק כדי לא לפגוע באף אחד,
איזה טעם יש לחיים אם אתה כל הזמן פוליטקלי קורקט?
איך אפשר לחיות בלי להסתכן וקצת להיפגע מדי פעם?

עכשיו ברגע זה נפלה עלי תובנה - שבעת האחרונה הפכתי "חנון" מדי,
ובגלל זה כבר לא קורות לי חוויות מסעירות.
יותר מידי מפחד להפגע!
כאילו שכל רגע אני מתרחק מהמקום המיועד לי בגן עדן,
יאאלה , חיים רק פעם אחת,
ולפעמים גם זה בקושי.
כל רגע יכול ליפול עלי מטוס,
כל יום אני יכול ללכת בפיגוע או סתם להרגיז איזה עארס עם כלי נשק.

אז מה הטעם לפחד, להזהר, להשמר, צריך לחיות, עד הסוף.
ואז מידי פעם לשבת עם מישהוא ולספר לו את הדברים המגניבים שעשית,
ולהרגיש את הריגושים מחדש,
ולדעת שלא סתם בזבזת חמצן,
אלא חיית ונהנית.

ובנימה אופטימית זאת,
לילה טוב דויד הליקופטר.

 Posted @ 12:40 AM by Moshe