מילה שלי

Sunday, May 26, 2002


בינגו ים תיכוני

כל יום אני משחק בינגו,
בכל מקום בכל מצב,
רוצה או לא רוצה יש לי כרטיס ואני במשחק,
לפעמים זה מספר טוב ואני ממש מבסוט שבא לי עוד,
ולפעמים זה נורא כמו בינגו משטרה בדרך הגבורה.

יש רגעים שהייתי רוצה לצאת מהמשחק,
או להקטין את קצב הקראת המספרים,
אבל אז אני מבין שאני מכור לריגושים.
חשבתי פעם לעקור לניו-זילנד, להנות מכייף, שלווה ורוגע,
אבל בלי הגרלה שמביאה מדי פעם מספר זוכה, בינינו זה קשה.

ואם זה מבלבל אז רק לשם ההבהרה,
אני שונא משחקי מזל - כי לא משחקים עם המזל,
אבל כשאתה חי בין שלום למלחמה,
בין בדידות לאהבה,
בין לחץ לבריחה,
ואתה חי עם זה ,אתה, לפחות אני, מתמכר להרגשה.

אז מה מצב המספרים לאחרונה?
היה מספר מבעס שכשקיבלתי צו שמונה ויצאתי למלחמה,
אבל היה גם אחלא מספר כשחזרתי בריא שלם וחזק!
היו לי הרבה מספרים גרועים עם זיוזוגים,
אבל נראה לי שנפלתי על אחד מנצח.

ועכשיו אני תקוע עם מספר קצת קשה.
זכיתי במשימה בארץ רחוקה,
אז לקחתי אוויר,
שתיתי שלוק ממעיין האופטימיות,
ובתוך תוכי אני יודע שבמספר הבא,
אני קם,
עומד על השולחן,
וצועק שכל העולם ישמע -
בינגווווווווווווווווווווווווווווווווווו

 Posted @ 11:16 PM by Moshe


Comments: Post a Comment