מילה שלי

Friday, May 24, 2002


הלכנו בפיגוע

היום אני וחברש'לי אהוד חשבנו - מה היה קורה אם היינו הולכים בפיגוע.

היום אני וחברש'לי אהוד הלכנו בפיגוע,
זה היה במסיבת יומהולדת של מיכל,
כולם רקדו, היה ממש סבבה,
ואז פיצוץ ורק שנינו הלכנו.

היום אני וחברש'לי אהוד הלכנו בפיגוע,
התבעסנו רצח, גם אני וגם הוא,
כל אחד בגלל סיבות אישיות משלו,
וגם בגלל שנינו.

היום אני וחברש'לי אהוד עלינו לשמיים,
שנינו היינו מה זה בקריזה,
כמעט דפקנו מכות למלאך גבריאל,
אמרתי לו - "מה זה? לא הספקתי להנות וכבר הלכתי בפיגוע",
ואהוד אמר - "איפה אלוהים, אני חייב לתפוס אותו לדיבור".

לפני שעה הלכנו בפיגוע,
אני התבעסתי רצח כי זה קרה בדיוק כשהתחלתי עם אורלי,
כתבתי לה שיר ורשמתי מספר והיא הבטיחה להתקשר מחר.
אהוד אמר שיש לו משמרת,
ושהוא הבטיח לחבר לצלם איזה סרט.

עכשיו אני לא פה, הלכתי בפיגוע,
לא הספקתי לאהוב כמו שתיכננתי,לא עשיתי ילדים, לא התחתנתי,
ואהוד חברש'לי אמר לי שככה זה,
זה תמיד קורה למי שלא חשב שיקרה.

עליתי לשמיים כי הלכתי בפיגוע,
הסתכלתי למטה על כל האנשים, וראיתי כמה שהם רצים לכל הכיוונים,
ניסיתי להגיד להם - תעצרו רגע , תנסו לעשות משהו במקום להרוג אחד ת'שני,
אבל אהוד אמר לי שאנשים שהולכים בפיגוע לא יכולים לומר כלום,
חוץ מאשר לעשות את כולם מסביב עצובים.

ביומהולדת של מיכל התפוצץ מחבל,
ראיתי אותו בדרך לשמים,
הוא הלך לבד לגיהנום ואנחנו לגן עדן שניים.
ישבנו בגן על ספות מעור, הדלקנו שכטה גדולה ושמנו סרט בדיוידי.

הזמנתי שתי כוסיות ממלחמת השחרור לשבת,
ודיברנו ארבעתנו על כמה שאנחנו אוהבים את המולדת.

רק חבל שלא הספקנו לחיות.

 Posted @ 2:59 AM by Moshe


Comments: Post a Comment