היום הבוס שלי הרגיז אותי.

בשעה 2, הוא נזכר שהוא הבטיח לאיזה אמרקאי זב חוטם,
שהוא ימסור לו מוצר שאני צריך לייצר. אני.
הבעיה שהוא הודיע לי את זה רק היום,
ואני נלחצתי כדי לעזור לו לעמוד במילה שלו.

אז הזזתי ארונות, שברתי קירות, שלחתי מיילים, עשיתי טלפונים,
קימפלתי, ג'ימפרתי, בדקתי, צרבתי ולא זז הרווברס.
(נכנסתי כמובן מידי פעם לאינטרנט ועישנתי גם כמה סיגריות)

בשעה 8 בערב נשרף לי הפיוז בראש.
ואחרי ששמתי לב שאני לא כל כך נחמד לסביבה,
בגלל איזה בוס שהבטיח לאיזה אמריקאי זב חוטם,
שאיזה פראייר יעשה איזו עבודה.
החלטתי שזה לא מתאים לי.
נקודה.

הו אז נזכרתי בסיפור שסיפר לי פעם איש נחמד שקראו לו אדון "נחמד" (במלרע).

לילה טוב מאת אדון "נחמד"

ובלילה אדון לוי התהפך בשנתו,
מצד לצד,
מימין לשמאל ובחזרה,
מוציא קצת אויר, מתעורר לרגע, נושם עמוק,
ושוב מנסה להרדם, אך לשווא.

ואז,
גברת לוי התעוררה ושאלה את בעלה "מדוע זה לא תישן? על מה כבד ליבך?".
ענה לה מר לוי "הבטחתי לשכן בחלון ממול שאחזיר לו את ההלוואה מחר בבוקר".
"נו?" אמרה הגברת.
"אין לי" ענה לה האדון.
"ובגלל זה לא תישן".

אצה לה הגברת אל החלון, פתחה אותו וגם הסיטה הווילון.

"אדון מלול" צעקה לא פעם ולא פעמיים.

אדון מלול, השכן ממול, התעורר משנתו העריבה,
שפשפף את עיניו וענה "השתגעת? על מה המהומה?"

אמרה לו- "בעלי חייב לך 2000 ש"ח?"
"חייב" ענה.

"אז אין לו והוא לא יחזיר לך אותם מחר בבוקר.".

סגרה החלון, הגיפה הווילון,
חזרה אל בעלה ,נתנה לו נשיקה ואמרה - "עכשיו, שהוא לא ישן בלילה".

לילה טוב.

אז בוס יקר,
עכשיו אתה לא תישן בלילה.

ואני - מקלחת, פיפי, ולישון.

 Posted @ 11:57 PM by Moshe