פסיכית אחת

...ואז שמעתי סירנה צורחת וואווווווווו וואוווווווו,
ומיד גם צ'קלקה כחולה.
זהו, נתפסנו.

מהטויטה של הכחולים יצא שוטר עם משקפיים.
נפלת על שוטר תנועה אינטלגנט, אמרתי לעצמי,
וניסית לחשוב מה באמת עשיתי? וכמובן - איך יוצאים מזה?!

ואז הוא,
נעמד אל מול החלון של האוטו והדליק מאג-לייט ישר לתוך הפרצוף שלי,
כאילו שהוא לא יודע שזה מעצבן.

ואז אני,
הורדתי את החלון, הכנסתי לו מבט רציני כזה,
ושלחתי ברכת לילה טוב.

הוא,
כמו שוטר טוב לא התייחס והחזיר - "ניירות בבקשה".

אני,
הוצאתי את כל הניירות - ביטוח, רישיון שלי, רשיון שלה, הכל.
וברגע שהוא לא שם לב, היה מרוכז בניירות,
זרקתי - אפשר לדעת על מה עצרת אותי?

הוא,
אמר לי את זה - "אתה נסעת 140 בכביש עירוני", אמר.

יצויין בפרוטוקול -
שכל אותו זמן שאני במכונית, ושוטר עומד בחוץ,
מחלקת הקרימינליה במוח עבדה על פיצוח הקוד של השוטר.
ואז הועלתה הסברה שהצילה אותי משלילה.

אני,
מלאתי הראות באוויר, הפסקתי נשימה לכ- 20 שניות עד שנהייתי כולי אדום,
ואז צעקתי עליה - "יא פסיכית, יא מטומטמת, עוד פעם אני נדפק בגללך" ,
הורדתי לה מכה, ועוד מכה, ממש כאבה לי היד, וסיימתי עם -"יא פסיכית אחת".

הוא,
רב שוטר מתקדם - ניסים גבע,
הסתכל עלי במבט מבוהל,שוב הדליק את המאג-לייט וחיפש אותה בתוך המכונית.
על מי אתה צועק? שאל אותי.

אני,
בשיא הרצינות ובמבט משתהה עניתי - עליה.

הוא,
רב שוטר מתקדם - ניסים גבע,
לא הבין.

אני,
נתתי לה עוד מכה על ההגה, אחת על החלון ואחרונה על הגג.
ואמרתי "על הפסיכית, המטומטמת הזאת, שעוד פעם מנסה להוכיח לי שיש לה את זה".

הוא,
קלט.

אני,
נשארתי רציני ועם מבט כועס ועצבני.

הוא,
חייך.

אני,
לא.

הוא,
אמר - תשמע בגלל שזו לא אשמתך,
אני משחרר אותך רק עם אזהרה.

אני,
הסכמתי - "כן, זה לא אשמתי" אמרתי.

הוא,
קרע את הדו"ח,
הסתכל אלי במבט מבועס ואמר חד משמעית " נמאס לי כבר מכל החרא הזה!".

היא,
הרביצה 150 עד הבית.

ומסתבר,
שהקרימינליה צדקה - לשוטר התנועה הזה אכן היה חוש הומור מפותח.


מוקדש לניצב מיקי לוי - אחד הגיבורים שלי.

 Posted @ 1:21 AM by Moshe